האם בעל ואישה יכולים להקים עמותה במשותף?
האם מותר לי לעבוד בעמותה שבעלי חבר ועד בה?
האם אחיות יכולות לעבוד יחדיו באותה עמותה?
האם מותר לאישה להיות חברת ועדת ביקורת בעמותה שבעלה חבר ועד בה?
שאלות כאלו ונוספות, הנוגעות להעסקת קרובי משפחה ובעלי תפקידים בעמותות, עולות כמעט מדי יום בפורומים השונים ונשאלות במשרדי רואי החשבון ועורכי הדין.
זה הזמן לעשות קצת סדר ולרענן את הנהלים השונים לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה:
בחוק העמותות אין מגבלות מפורשות לגבי קרובי משפחה, אולם לפי כללי ניהול תקין של רשם העמותות יש מקרים העלולים להביא למצב של ניגוד עניינים בין המשפחה לבין העמותה. חבר ועד האמור לפעול לקידום מטרות העמותה או חבר ועדת ביקורת האמור לקיים בקרה בלתי תלויה בעמותה עלולים לאבד את מידת האובייקטיביות שלהם עקב מחויבותם או רצונם לרצות את קרובי משפחתם.
לפיכך, כללי ניהול תקין קובעים מספר הגבלות לגבי תפקיד או העסקת קרובי משפחה בעמותה, השומרות על אי ניגוד העניינים בין המשפחה לבין העמותה.
הגדרת קרוב משפחה לענייננו הינה: בעל/אישה, אח/אחות, אב/אם, סב/סבתא, צאצא/בן זוגו, גיס/גיסה, אב/אם חורגים וסב/סבתא חורגים וצאצא חורג/בן זוגו.
כללי ניהול תקין קובעים:
קירבה משפחתית בנוגע לחברי ועד:
א. רוב חברי הועד לא יהיו קרובי משפחה.
ב. לא יועסקו בעמותה בשכר למעלה מ - 10% עובדים שהם קרובי משפחה של
חברי הועד, וכן לא ישולם להם למעלה מ - 10% מהשכר המשולם על
ידי העמותה.
קירבה משפחתית בנוגע לחברי ועדת הביקורת או הגוף המבקר:
א. רוב חברי ועדת הביקורת לא יהיו קרובי משפחה.
ב. לא יכהן בועדת הביקורת קרוב משפחה של חבר ועד.
ג. לא יועסקו בעמותה קרובי משפחה של חברי ועדת ביקורת או של הגוף המבקר.
כללי ניהול תקין אינם מכסים באופן מלא את כלל המקרים העלולים להביא למצב של ניגוד עניינים כאמור לעיל, ועל כן יש צורך לבחון כל מקרה על פי אמות מידה אובייקטיביות ותוך התחשבות בטובת העמותה בלבד. כדוגמה, תשלומים בשכר לקרובי משפחה של חברי הועד או של חברי ועדת הביקורת, הנותנים שירותים לעמותה, עלולים להוות דרך עקיפה למשיכת כספי העמותה לבעלי התפקידים בעמותה, זאת בניגוד לסעיף 33 (א) (2) לחוק העמותות הקובע, כי לא יכהן כחבר ועד או כחבר ועדת ביקורת מי שנותן שירותים לעמותה בשכר.
מובן כי במקרים מסויימים ניתן לתכנן את שיתופי הפעולה בצורה ובתוכן כזה שלא יהוו פגיעה בתלות בין בני המשפחה.