חברה לתועלת הציבור לעומת עמותה: סקירת מוסדות החובה

מוסדות חובה של חברה לתועלת הציבור לעומת עמותה

כבכל תאגיד רשום, הן עמותה והן חברה לתועלת הציבור (חל"צ) חייבות לקיים מוסדות/אורגנים מסוימים. לצד מוסדות החובה, רשאי התאגיד לקיים מוסדות נוספים.

מוסדות חובה בעמותה

בסעיף 19 לחוק העמותות החדש נקבע כי על כל עמותה לקיים לפחות שלושה מוסדות:

1. אסיפה כללית
2. ועד מנהל
3. ועדת ביקורת בעמותה או גוף מבקר

כמו כן, על פי סעיף 19(ג) לחוק, בעמותות בעלות מחזור כספי העולה על כמיליון ש"ח קיימת חובה למנות רואה חשבון מבקר.

מוסדות חובה בחברה לתועלת הציבור

בסעיף 46 לחוק החברות נקבע כי האורגנים של החברה הינם:

1. אסיפה כללית
2. דירקטוריון
3. מנהל כללי - במידה ולא מונה מנהל כללי, תנוהל החברה בידי הדירקטוריון

עוד נקבע עפ"י חוק החברות:

• האסיפה הכללית של חברה לתועלת הציבור (חל"צ) תמנה ועדת ביקורת (סעיף 345ח)
• חברה תמנה רואה חשבון מבקר שיבקר את הדוחות הכספיים השנתיים (סעיף  154). במקרים מסוימים רשאית האסיפה הכללית להחליט שלא למנות רואה חשבון מבקר (סעיף 158(א))
• חברה שמחזורה עולה על 10 מיליון ש"ח מחויבת במינוי מבקר פנימי (סעיף 345ט)

טבלת השוואה של מוסדות החובה – חברה לתועלת הציבור לעומת עמותה

	עמותה	חברה לתועלת הציבור
אסיפה כללית	V	V
ועד מנהל/דירקטוריון	V	V
ועדת ביקורת	בעמותה ניתן למנות "גוף מבקר" כחליף לועדת הביקורת	V
מנהל כללי	X	V
רואה חשבון מבקר	V בעמותה שמחזורה עולה על כ-1,173,000 ש"ח	V פרט למקרי קיצון
מבקר פנימי	V בעמותה שמחזורה עולה על 10 מיליון ש"ח	V בחל"צ שמחזורה עולה על 10 מיליון ש"ח

אסיפה כללית

האסיפה הכללית בעמותה ובחברה לתועלת הציבור הינה המוסד העליון של התאגיד. משכך, החלטות האסיפה הכללית מחייבות את התאגיד על כל מוסדותיו.

חברי האסיפה הכללית – חברה לתועלת הציבור לעומת עמותה

אסיפה כללית בחברה לתועלת הציבור - כוללת את בעלי המניות של החברה.

אסיפה כללית בעמותה - כוללת את כל חברי העמותה. בסעיף 15 לחוק העמותות נקבע כי כחבר עמותה יכול לכהן כל אדם שמלאו לו 17 שנים וכן כל תאגיד, כלומר, בין שהם אזרחי ישראל ובין אם לאו.

סמכויות ותפקידי האסיפה הכללית

להלן רשימה חלקית של הסמכויות והתפקידים של אסיפה כללית בעמותה / חל"צ
 

1. מינוי חברי ועד/דירקטוריון
2. מינוי חברי ועדת ביקורת או גוף מבקר
3. מינוי רואה חשבון מבקר וקביעת שכרו
4. אישור דוחות כספיים ומילוליים
5. עריכת שינויים בתקנון, מטרות או שמו של המוסד
6. אישור גמול חברי ועד/דירקטוריון או ועדת ביקורת
7. מינוי מבקר פנימי במקרה של היעדר הסכמה בין הועד/הדירקטוריון לועדת הביקורת
    

נציין כי בהתאם לחוק העמותות ולחוק החברות, האסיפה הכללית רשאית, בהתקיים תנאים מסוימים, להפעיל בעצמה סמכויות מסוימות מתוך הסמכויות שניתנו לוועד/לדירקטוריון או להעבירן לאורגן אחר.

התכנסות האסיפה הכללית
 בהתאם לחוק העמותות, האסיפה הכללית של עמותה צריכה להתכנס לפחות אחת לשנה. חוק החברות קובע כי האסיפה הכללית של החל"צ תתכנס בכל שנה ולא יאוחר מתום 15 חודשים לאחר האסיפה האחרונה.

זימון האסיפה הוא בהתאם לקבוע בתקנון העמותה/החל"צ. לכל אסיפה כללית יש לנהל פרוטוקול אשר ייחתם על ידי יו"ר האסיפה. החלטות האסיפה יתקבלו ברוב רגיל אלא אם נקבע אחרת בתקנון

ועד מנהל / דירקטוריון

הועד המנהל (עמותה) או הדירקטוריון (חל"צ) הינו הגוף המייצג והמבצע העליון של התאגיד, והאחראי על חזון הארגון ומדיניותו.

חברי הועד/הדירקטוריון

כאמור, חברי הועד המנהל/הדירקטוריון נבחרים על ידי האסיפה הכללית.
עפ"י סעיף 33 לחוק העמותות, רשאים לכהן בוועד המנהל רק חברי עמותה שאינם קטינים (קרי, מי שמלאו להם 18 שנים) ושאינם נותנים שירותים בשכר לעמותה/לחברה. לצד זאת, גם מי שהוכרז כפסול דין/פושט רגל או מי שעבר על אחת מהעבירות המנויות בסעיף, אינם רשאים לכהן בוועד המנהל של עמותה. 

מספר חברי הועד/הדירקטוריון

בהתאם לסעיף 93 בחוק החברות, בחברה פרטית יכול שיהיה דירקטוריון המונה אדם אחד, בכלל זה חברה לתועלת הציבור, לעומת עמותה – בה, על פי התקנון המצוי של עמותות, מספר חברי הוועד המנהל צריך להיות לפחות שניים.

תקופת כהונת חברי ועד/דירקטוריון

בעניין תקופת הכהונה של חברי הועד/הדירקטוריון יש הבחנה בין חברה לתועלת הציבור לעומת עמותה, כדלהלן:

תקופת הכהונה בחברה לתועלת הציבור (חל"צ) - סעיף 59 לחוק החברות קובע בבירור כי האסיפה הכללית השנתית תמנה את הדירקטורים, קרי, חברי הדירקטוריון ייבחרו מדי שנה, אלא אם נקבע אחרת בתקנון החברה.

תקופת הכהונה בעמותה - חוק העמותות אינו קובע הוראות לעניין תקופת כהונתו של הועד המנהל. אולם בחוברת הנחיות להתנהלות עמותות נקבע כי תקופת כהונת חברי ועד תוגבל ל-4 שנים, למעט במקרים חריגים בהם אופי העמותה מצדיק כהונה לפרק זמן ממושך יותר. יחד עם זאת, אין מניעה כי העמותה תאפשר את בחירת אותם חברים לקדנציות נוספות, כל עוד והוראות התקנון אינן מגבילות זאת. 
מכאן שיש לערוך בחירות לוועד המנהל של עמותה לפחות אחת ל-4 שנים.

סמכויות ותפקידים של הועד המנהל/הדירקטוריון

כאן ההבחנה בין חברה לתועלת הציבור לעומת עמותה היא בעיקר בהתייחסות החוקתית.

סמכויות הועד המנהל של עמותה - חוק העמותות אינו מרחיב לגבי סמכויותיו המעשיות של הועד המנהל, אלא נקבע בסעיף 25 לחוק כי הועד ינהל את ענייני העמותה ובידו תהיה כל סמכות שלא נתייחדה בחוק או בתקנון למוסד אחר ממוסדות העמותה. לצד זאת, בחוברת הנחיות להתנהלות עמותות קיימת הגדרה מפורטת יותר של סמכויות ותפקידי הועד המנהל של עמותה.

סמכויות הדירקטוריון בחברה לתועלת הציבור - סעיף 92 לחוק החברות מפרט את סמכויות הדירקטוריון ותפקידיו.

להלן רשימה חלקית של סמכויות ותפקידי ועד מנהל/דירקטוריון: 
 

1. קביעת מדיניות העמותה/התאגיד
2. קביעת מבנה ארגוני של הארגון, מדיניות השכר והתשלומים
3. מינוי מורשי חתימה בתאגיד
4. קביעת נהלים בכתב המסדירים פעילויות משמעותיות בארגון.
5. יישום החלטות האסיפה הכללית
6. מנוי ופיטורי המנכ"ל ומעקב אחר עבודתו

ועדת ביקורת בעמותה ובחל"צ

ועדת הביקורת (או גוף מבקר בעמותה) הינו המוסד בעמותה/חל"צ האחראי על קיום ביקורת ופיקוח על פעילותם של יתר מוסדות התאגיד. 

חברי ועדת הביקורת

כאמור, חברי ועדת הביקורת (או גוף מבקר בעמותה) נבחרים על ידי האסיפה הכללית של העמותה/חברה לתועלת הציבור.

ועדת ביקורת בעמותה - על פי סעיף 33 לחוק העמותות, בוועדת הביקורת רשאים לכהן חברי העמותה שאינם קטינים (קרי, מי שמלאו להם 18 שנים) ושאינם נותנים שירותים בשכר לעמותה. לא רשאי לכהן בוועדת הביקורת קטין או מי שהוכרז כפסול דין/פושט רגל או מי שעבר על אחת מהעבירות המנויות בסעיף.
כגוף מבקר בעמותה רשאי לכהן רואה חשבון (שאינו מבקר את הדוחות הכספיים של העמותה ושאינו מבצע את הנהלת החשבונות שלה) או גוף אחר שאושר לעניין זה על ידי רשם העמותות.

ועדת ביקורת בחברה לתועלת הציבור – סעיף 345ח לחוק החברות קובע כי נושאי משרה של החברה לא יהיו חברים בוועדת הביקורת. כלומר, דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל הכללי, סגן מנהל כללי וכל ממלא תפקיד אחר בחברה, אף אם תוארו שונה, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי, אינם יכולים לכהן בוועדת הביקורת של החברה.

 

מספר חברי ועדת ביקורת

החוק אינו מגדיר את מס' חברי ועדת ביקורת של חברה לתועלת הציבור לעומת עמותה, עבורה מופיעה ההגדרה הנחיות להתנהלות עמותות -

ועדת ביקורת בעמותה – כאמור, בחוק העמותות לא נקבעו הוראות המתייחסות למספר המינימאלי של חברי ועדת ביקורת. יחד עם זאת, בעמותה שאימצה את התקנון המצוי, בוועדת ביקורת צריכים לכהן לפחות שניים מחברי העמותה. כמו כן, בהתאם לחוק העמותות, גוף מבקר יכול להיות אדם אחד.

 

ועדת ביקורת בחברה לתועלת הציבור – בחוק החברות לא נקבעו הוראות המתייחסות למספר המינימאלי של חברי ועדת ביקורת בחברה לתועלת הציבור. למעשה, סעיף 345ח לחוק מחריג מתחולה (לגבי חברה לתועלת הציבור) את ההוראה בחוק לפיה מספר חבריה של ועדת ביקורת בחברה לא יפחת משלושה. משכך, המספר המינימאלי של חברי ועדת ביקורת בחברה לתועלת הציבור הינו אחד. 
 

סמכויות ותפקידים של ועדת הביקורת

להלן תפקידי ועדת הביקורת (או גוף מבקר בעמותה/בחלצ) כפי שנקבעו בחוק העמותות וחוק החברות:

1. לבדוק את תקינות פעולות העמותה/החברה ומוסדותיה, לרבות התאמת פעולות העמותה/החברה למטרותיה.
2. לבדוק את השגת יעדי העמותה/החברה ביעילות ובחיסכון.
3. לעקוב אחר ביצוע החלטות האסיפה הכללית והוועד/הדירקטוריון.
4. להציע לוועד/לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים בניהול העמותה/החברה.
5. לבדוק את ענייניה הכספיים של העמותה/החברה, את פנקסי החשבונות שלה ואת תשלומי השכר בה, לרבות ייעוד כספי העמותה/החברה לקידום מטרותיה.
6. לבחון את מערך הביקורת הפנימית בעמותה/בחברה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, לרבות האם המשאבים שעומדים לרשותו מספקים, אישור תוכנית העבודה השנתית ועוד.
7. לבחון את היקף עבודתו ושכרו של רואה החשבון המבקר
8. לקבוע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי העמותה/החברה
9. בחברה לתועלת הציבור – לבחון ולאשר עסקאות עם בעלי עניין
10. לבדוק כל נושא אחר הקשור לפעילותה של העמותה/החברה.
11. להביא לפני הוועד/הדירקטוריון והאסיפה הכללית את מסקנותיה לאור בדיקה כאמור בסעיף זה.

 

רואה חשבון מבקר

כאמור, קיימת חובה למנות רואה חשבון מבקר בכל חברה לתועלת הציבור לעומת עמותה, שרק אם המחזור הכספי שלה לשנת 2014 עלה על סך של כ- 1,173,000 ש"ח (הסכום מתעדכן מידי שנה) מחויבת במינוי רואה חשבון מבקר – קרי, רואה חשבון אשר יהא אחראי לערוך את הביקורת על הדוחות הכספיים של העמותה. האסיפה הכללית הינה הגוף הממנה את רואה החשבון וזה הקובע את שכרו מדי שנה.

אי התלות הנדרשת מרואה החשבון

בהתאם לתקנות רואי חשבון (ניגוד עניינים ופגיעה באי תלות כתוצאה מעיסוק אחר), התשס"ח-2008, קיימת חזקה שרואה חשבון מבקר מצוי בניגוד עניינים או שנפגעה אי תלותו במבוקר אם הוא עסק או עוסק, במישרין או בעקיפין, בעיסוק כמפורט להלן:

• עיסוק בהנהלת חשבונות על ידי רואה החשבון המבקר(*), בעמותה/חל"צ שהיקף מחזורה השנתי או סכום התרומות שהיא קיבלה באותה שנה הוא 5 מיליון ש"ח או יותר
• עיסוק בהנהלת חשבונות בידי רואה החשבון המטפל(**), בחל"צ/עמותה שהיקף מחזורה השנתי או סכום התרומות שהיא קיבלה באותה שנה אינו עולה על 5 מיליון ש"ח

 

(*) "רואה חשבון מבקר" כהגדרתו בתקנות - לרבות רואה חשבון מטפל, תאגיד רואי החשבון שבו הוא מועסק, שותף, חבר או בעל מניה וכן רואי החשבון השותפים, החברים או בעלי מניות בתאגיד רואי החשבון האמור.

(**)"רואה חשבון מטפל" כהגדרתו בתקנות - רואה חשבון האחראי מטעם משרד רואי החשבון לערוך ביקורת במבוקר מסוים וכן צוות הביקורת העוסק בביקורת באותו מבוקר.