רילוקיישן

קיבלתם הצעת עבודה בחו"ל? המעסיק שלכם שולח אתכם לרילוקיישן? וודאו שאתם מטפלים נכון בנושא המיסוי והביטוח הלאומי.

 

מהו רילוקיישן?

רילוקיישן הוא תהליך של מעבר ממדינת תושבות למדינה אחרת והתמקמות בה לרוב ממניעים של פיתוח קריירה והתקדמות מקצועית, לימודים אקדמיים, או שליחות כלשהי.

עבור אנשים רבים רילוקיישן מהווה הזדמנות לקידום מקצועי אמיתי, לצד חוויה ייחודית ומעניינת.

רילוקיישן למטרת עבודה הוא זמני בדרך כלל ויכול להתבצע לעיתים מטעם החברה המעסיקה שיש לה סניפים בחו"ל, כך שהעובד יכול לעבור לעבוד בסניף במדינה אחרת של החברה. רילוקיישן יכול להתבצע גם באופן עצמאי והעובד יכול לחפש בעצמו משרה נחשקת בחו"ל.

בשנים האחרונות, התפתחות הגלובליזציה בכלל, והתרחבותו של המשק הישראלי בפרט, הניבו הזדמנויות רבות עבור ישראליים לבצע רילוקיישן לחו"ל, בין אם מתוך צורך של חברות ישראליות בהצבת עובדים בחו"ל ובין אם מתוך רצון של חברות זרות לגייס עובדים ישראלים מוכשרים, כך שרילוקיישן הפך לדבר נפוץ.


רילוקיישן הייטק

פריחת תעשיית ההייטק אף היא הפכה את הרילוקיישן לדבר נפוץ. עולם ההייטק הוא אחד מענפי התעסוקה המבוקשים ביותר וכשמדברים על רילוקיישן התחום שנמצא בראש הרשימה הוא הייטק וכמעט בכל רחבי העולם ניתן למצוא ישראלים שעוסקים בתחום. חברות הייטק רבות בישראל משתייכות לחברות בינלאומיות ומטבע הדברים ניהול כח האדם מתאפיין במעבר בין סניפי החברה ברחבי העולם. בחלק מהיעדים מובטחים תנאים מעולים, משכורות גבוהות, אופציות למניות בחברה ואפשרות לקידום בקריירה. תנאי ההעסקה הם חשובים מאוד אך לא הנתון היחיד שכדאי לשים לב אליו.


רילוקיישן בהיבטי המס

כידוע, כאשר יוצאים לרילוקיישן ישנן לא מעט סוגיות שנדרשות לטיפול כגון: דיור, בתי ספר לילדים, אשרות עבודה, העברת מכולה ועוד. בין הסוגיות החשובות שיש לקחת בחשבון היא סוגיית המיסוי, לה השלכות משמעותיות רבות.

כדי לעשות סדר נזכיר כי המס בישראל הינו על בסיס פרסונאלי כלומר, תושב ישראל יהא חייב במס בישראל גם על הכנסות שהפיק בחו"ל, ולפיכך יחיד שיוצא לרילוקיישן לחו"ל חייב בתשלום מס וביטוח לאומי בישראל, ככל שייחשב תושב ישראל.

כאשר באה רשות המסים לקבוע מהי תושבותו של יחיד לעניין המיסוי, היא מתייחסת למקום המהווה את מרכז חייו הנקבע בהתאם לפרמטרים שונים, כגון: המקום בו יש לו בית (בבעלות או שכור), היכן גרים הוא ובני משפחתו, מקום עבודתו המרכזי, מקום נכסיו והשקעותיו, חשבונות הבנק ומבחנים נוספים. כמו כן,  נבדקת כוונתו של היחיד - דהיינו, היכן הוא רואה את מרכז חייו.

גם למספר ימי השהייה (בשנה) בישראל יש חשיבות – האם שהה היחיד בישראל לפחות מחצית השנה או לא, וכן בדיקה נוספת של ממוצע שהות של 142 יום בשנה הרלוונטית ובשנתיים שקדמו לה.

שינויים שנעשו בדיני המס במשך השנים עשויים להשפיע מהותית על חבות המס. בעוד תפיסת רשויות המס בישראל בעבר הייתה כי ניתוק התושבות מישראל נעשה בהליך ממושך, הרי שנראה כי תפיסתם החדשה היא שונה, ובמסגרתה יפסיק ישראלי להיחשב תושב ישראל לצורכי מס הכנסה באם יעמוד במבחן על פני ארבע שנים.

יש לציין כי ישנו יתרון כאשר המעבר הוא למדינה בעלת אמנת מס עם ישראל (ארה"ב ואנגליה, למשל), וזאת בגלל המעמד החוקתי המיוחד של אמנות המס. למעשה, גם אם יחיד ייחשב כתושב ישראלי על פי הדין הישראלי, ייתכן ואמנת המס תקבע כי הוא איננו תושב ישראל. כמו כן, גישת רשות המיסים במספר מקרים שפורסמו הינה שתקופת שהייה של שלוש שנים במדינה בעלת אמנת מס עם ישראל מספיקה על מנת לבטל תושבות ישראלית.
 

מס יציאה

כאשר יוצאים לרילוקיישן יש לטפל גם בסוגית "מס היציאה". כאשר תושב ישראל מעוניין לחדול להיות תושב ישראל על מנת להיות תושב מס במדינה אחרת, עליו לשלם בישראל מס יציאה על נכסיו במועד העזיבה.  עם זאת, קיימת אפשרות לדחות את מס היציאה למועד מכירת הנכסים בפועל. במקרה זה מס הכנסה יחלק באופן ליניארי את הרווח ממימוש הנכס בין ישראל לחו"ל, לפי תקופת ההחזקה בנכס בישראל ובחו"ל, כך שישולם מס בישראל רק על הרווח שנצבר בתקופת התושבות בישראל.


אופציות ורילוקיישן

אופציות למניות בחברה הפכו למכשיר תגמול פופולארי בקרב מעסיקים בייחוד בחברות הייטק. כאשר יוצאים לרילוקיישן יחול על האופציות מס יציאה. לפיכך, יש ליתן תשומת לב להיבטי המס של האופציות שכן עלולות להיווצר תקלות מס שונות, בין היתר, בשל חוסר תיאום בין הוראות המס בשתי המדינות. בנוסף, אי הקפדה על ניתוק נכון של תושבות, עלול לגרור חיוב במס בישראל גם על רווח שנצבר לאחר מועד העזיבה, כאשר במקביל גם המדינה האחרת תרצה לחייב במס הכנסה זו. על כן, יש לתכנן היטב את המהלך מבחינה מיסויית. בדומה לכך, יש לתכנן את היבטי המיסוי של האופציות גם בעת החזרה לישראל.


רילוקיישן ומשפחה

בעת מעבר לחו"ל לרוב מצטרפים בן/בת הזוג והילדים אך לעיתים הם אינם מצליחים להתאקלם במדינה הזרה וחוזרים לישראל בעוד בן הזוג האחר נותר בחו"ל, וכן במציאות המודרנית יש גם משפחות שונות שבוחרות לכתחילה לפצל את מרכזי החיים של המשפחה כך שבן/בת הזוג יוצא לרילוקיישן ובן הזוג האחר והילדים ממשיכים להתגורר בישראל. רשויות המס בישראל נותנות חשיבות רבה למקום מגורי המשפחה. עם זאת, נקבע במספר פסקי דין, כי מקום מגורי המשפחה אינו תנאי הכרחי לצורך קביעת מקום תושבות וכי בנסיבות מסוימות ניתן לפצל את התא המשפחתי מבחינת מקום התושבות.

 

רילוקיישן בהיבט ביטוח לאומי

לעניין ביטוח לאומי, קיימות שתי אפשרויות:

  1. המשך תשלומים מינימאליים על מנת להמשיך לשמור על זכויות.  

  2. קביעת מעמד כ"לא תושב" לעניין ביטוח לאומי. חשוב לציין, כי אחד החסרונות המשמעותיים בניתוק תושבות, הינו בעניין ביטוח בריאות ממלכתי הקובע כי מי ששהה בחו"ל וחדל להיות תושב ישראל, יהיה זכאי לשירותי בריאות בארץ רק לאחר תקופת המתנה(בין חודש ל- 6 חודשים). עם זאת, ניתן לפדות את תקופת ההמתנה על ידי תשלום חד פעמי בסך של כ- 10,000 ₪.

 

מה עושים בפועל כדי להיחשב כתושב חוץ לעניין מס הכנסה?

מי שעובר למדינה אחרת ומעוניין למנוע חשיפה למיסוי ישראלי עליו לקיים את התנאים להגדרת תושב כמפורט לעיל וכן להעביר את מרכז החיים לחו"ל בעקבות רילוקיישן, בין היתר, בדרכים הבאות:

  • מכירת הבית בישראל או השכרתו לטווח ארוך, ובמקביל רכישת בית בחו"ל או שכירת בית לטווח ארוך
  • חיסול פעילות כלכלית בישראל, ככל שניתן, ניתוק אינטרסים חברתיים בישראל, וקידום אינטרסים כאלה בחו"ל
  • סגירת חשבונות בנק וכרטיסי אשראי בישראל וביטול חברויות בארגונים שונים ובמפלגות בישראל ורישום לארגונים אחרים בחו"ל ועוד.
  • קיימת חשיבות רבה למקום מגורי המשפחה אך לא מדובר בסממן יחיד או מכריע והתושבות נקבעת על פי מכלול הנסיבות.

לסיכום, אחת הסוגיות המורכבות העומדות בפני יחיד אשר יוצא לעבוד בחו"ל הינה סוגיית המיסוי. תכנון וטיפול נכון יכול להיטיב עם היחיד, ומי שלא יסדיר נושאי מס ההכנסה והביטוח הלאומי, עלול להיגרר להוצאות כספיות ניכרות ולעגמת נפש.
 

יוצאים לרילוקיישן או חוזרים ארצה?