מעסיק יקר,
כמעסיק הינך נדרש לעמוד בדרישות החוקים השונים המחייבים את המעסיקים; כלפי עובדיהם, כלפי רשויות המס וכלפי הרגולטורים הממונים על אכיפת חוקים אלו.
בחודש דצמבר 2011 התקבל בכנסת החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, מטרתו של חוק זה להגביר ולייעל את אכיפתם של דיני העבודה.
החוק קובע הליך מנהלי להטלת עיצומים כספיים ובמקביל מרחיב את מעגל האחראים כלפי העובד גם למזמיני שירות של עובדי קבלן.
לכן, בבחינת החכם שעיניו בראשו - נתמצת בקצרה את כותרות הנושאים עליהם הינך נדרש כמעסיק לתת את הדעת.
לתשומת הלב – ככלל, חוזה עבודה יכול להקנות לעובד זכויות נוספות מעבר לאלו המוקנות לו בחוק, אך אינו יכול לגרוע מהן, אין זה מסמכות העובד לותר על זכויות המוקנות לו בחוק, ולכן, לרוב, הפרת הוראות החוק תיחשב הפרה גם במקרה שמעוגנת בהסכם בין הצדדים.
הנושאים המפורטים הינם נושאים הנוגעים לכלל המעסיקים במשק, מחובת המעסיק לבדוק ולברר הנחיות ספציפיות, אם ישנן, לענף הספציפי אליו עסקו משתייך.
חוזרים בנושאים; העסקת עובדים זרים ודמי מילואים - נשלחו בנפרד.
כל האמור בחוזר זה, מהווה תמצית בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני.
בברכה
מרים אוסטרן, יוע"מ
פרק א' – קליטת עובד
פרק ב' – שעות עבודה ומנוחה, שכר עבודה ותלוש שכר
פרק ג' – זכויות סוציאליות
פרק ד' – סיום העסקה
פרק ה' – מדיניות האכיפה על דיני עבודה
הודעה על תנאי העסקה
מעסיק ימסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, ואם היה העובד נער, לא יאוחר משבעה ימים -
הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד לפי הוראות חוק הודעה על תנאי עבודה.
בכל שינוי בתנאי העבודה של העובד, ימסור המעסיק הודעה על כך לעובד בתוך שלושים ימים, ואם היה העובד נער – בתוך שבעה ימים, מהיום שנודע לו על השינוי.
טופס 101 – כרטיס עובד
ע"פ תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה) תשנ"ג 1993 – מעסיק מחוייב לדרוש מעובד למלא כרטיס עובד תוך 7 ימים מיום שהתחיל לעבוד אצלו (או ביום קבלת המשכורות – לפי המוקדם) וכן ב – 1 בינואר של כל שנה.
כדי לייעל את קליטת העובד מומלץ לבקש ממנו בנוסף לטופס 101 – צילום ת.ז. ופרטי חשבון הבנק אליו תועבר המשכורת.
אם העובד הוא נער – יש להמציא אישור רפואי בהתאם לחוק עבודת הנוער המסדיר את תנאי העסקת בני הנוער; גובה שכר מינימום לנוער, שעות עבודה ומנוחה שונות מכלל העובדים במשק, והנחיות נוספות.
תיאום מס
על עובד בעל הכנסה נוספת ממשכורת או מקצבה חייבת במס להמציא למעסיק תיאום מס ממס הכנסה, ללא תיאום מס מחובת המעסיק לנכות לעובד מס הכנסה בשיעור מירבי (47% בשנת 2024).
מעסיק משני לעובד שיש לו עבודה נוספת ינכה ביטוח לאומי בשיעור הגבוה.
במקרה שסכום השכר המצטבר של העובד מכל מקומות העבודה לא מגיע לתקרת השכר המופחת - (7,522 ₪ בשנת 2024) העובד יגיש למעסיק טופס 644 לצורך תיאום ביטוח לאומי.
דיווח נוכחות
מעסיק נדרש לנהל רישום (בכתב יד/ ממוחשב) של שעות העבודה של העובד בהתאם לתקנות. רישום בכתב ייחתם מדי יום בידי העובד ובידי אחראי ממונה מטעם המעסיק.
גמול עבור שעות נוספות
עובד זכאי לתוספת תשלום של 25% או 50% משכרו הרגיל עבור עבודה בשעות נוספות בימי חול (בשבת וחג הגמול גבוה יותר).
ישנן מגבלות על העסקה בשעות נוספות ולא בכל מצב ניתן להעסיק עובד במשך שעות נוספות.
יום עבודה לא יעלה על 12 שעות, כולל שעות נוספות.
ובשבוע עבודה לא יהיו יותר מ – 16 שעות נוספות.
בעקבות מלחמת חרבות ברזל פורסם היתר כללי להעסקה בשעות נוספות כדלהלן:
יום עבודה לא יעלה על 14 שעות עבודה ביום, כולל שעות נוספות, בתנאי שהעובד נתן את הסכמתו, ושתינתן לעובד הפסקה של לפחות רבע שעה בין השעה ה–12 לשעה ה-14 ביום עבודה, וזאת בנוסף להפסקות הקבועות.
בכל מקרה אסור להעסיק עובד מעל 67 שעות (כולל שעות נוספות) בשבוע.
כמו כן אסור להעסיק עובד מעל 90 שעות נוספות בחודש.
תוקף ההיתר הוא עד 07.02.2024 או עד לסיום מצב החירום, המוקדם ביניהם. לאחר מועד זה יחולו המגבלות הרגילות החלות על העסקת עובדים בשעות נוספות.
והכל בכפוף לתנאים המפורטים בהוראת שעה.
מנוחה שבועית וחגים
עובד זכאי ל – 36 שעות מנוחה שבועית.
לעובד יהודי – המנוחה השבועית תכלול את יום השבת.
לעובד שאינו יהודי – המנוחה השבועית תכלול ע"פ דתו את ימים שישי או שבת או ראשון.
אסור להעסיק עובד בשעות המנוחה השבועית אלא אם ניתן היתר לכך משר העבודה.
בנוסף, עובד חודשי (מהיום הראשון לעבודתו) וכן עובד שעתי שהשלים 3 חודשי עבודה אצל המעסיק בכפוף לתנאים - זכאי לדמי חגים, עבור 9 ימי חג בשנה, ע"פ דתו.
עובד שעבד בשעות המנוחה השבועית או החג זכאי לתוספת 50% לשכרו וכן לשעות מנוחה חליפיות.
שכר עבודה
שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם.
ע"פ סעיף 1 לחוק הגנת השכר תשי"ח – 1958 - תשלום עד ה – 9 לחודש העוקב לא יחויב בפיצויי הלנת שכר.
תלוש שכר
בתוספת לחוק הגנת השכר מפורטת רשימה של פרטים שיש לציין בתלוש השכר, כגון: מס' ימים ומס' שעות עבודה, תעריף השכר, ניצול ויתרת ימי חופשה ומחלה ועוד.
המעסיק חייב להמציא לעובד תלוש שכר לא יאוחר מהיום ה-9 לחודש העוקב.
אין לכלול זכויות סוציאליות כחלק מהשכר הכולל ויש לתת להן ביטוי נפרד בתלוש השכר.
דמי נסיעות
עובד שזקוק לנסיעה כדי להגיע למקום העבודה והמעסיק לא מעמיד לרשותו הסעה זכאי להחזר נסיעות בגין כל יום שהגיע לעבודה.
המעסיק חייב לשלם לפי תעריף כרטיס נסיעה הזול ביותר באוטובוס איתו יכול העובד להגיע מביתו למקום העבודה ועד לתקרה של 22.6 ₪ ליום.
דמי הנסיעות חייבים במס בידי העובד.
חופשה שנתית
חישוב מס' ימי החופשה השנתית להם זכאי העובד ע"פ חוק יקבע בהתאם לפרמטרים הבאים:
- הוותק של העובד.
- מס' ימי העבודה של העובד ביחס למכסת הימים השנתית (200 ימים לעובד שהיו בינו לבין המעסיק יחסי עבודה במשך כל השנה ו – 240 לעובד בחלק מהשנה)
אין לשלם תמורת חופשה ללא שניתנת חופשה בפועל לעובד.
המעסיק חייב לאפשר לעובד לנצל את ימי החופשה להם זכאי ע"פ חוק.
החופשה תהיה רצופה, אלא שבהסכמת העובד והמעסיק אפשר לחלקה, ובלבד, שפרק אחד ממנה יהיה לפחות שבעה ימים.
על חופשה של שבעה ימים או יותר יש למסור הודעה לפחות 14 יום מראש.
ימי חופשה אינם ניתנים לצבירה, אלא אם העובד מבקש, יכול בהסכמת המעסיק להעביר את מס' הימים העולה על 7 ימי חופשה ולנצלם בשנתיים הבאות לאחר השנה בגינה נצברו.
ימי מחלה
עובד יצבור 1.5 יום מחלה בכל חודש עבודה (עובדים פחות מ – 5 ימים בשבוע זכאים לצבירה חלקית) ולא יותר מ – 90 יום.
עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעסיקו (בכפוף למס' הימים שנצברו לזכותו) תשלום דמי מחלה החל מהיום הרביעי למחלתו.
בעד הימים השני והשלישי להעדרו זכאי למחצית דמי מחלה.
ישנן מחלות המזכות תשלום דמי מחלה מהיום הראשון להעדרות.
דמי הבראה
עובד זכאי לדמי הבראה לאחר שהשלים 12 חודשי עבודה אצל המעסיק.
תעריף דמי הבראה במגזר הפרטי – 418 ₪ ליום.
תעריף דמי הבראה במגזר הציבורי – 471.4 ₪ ליום.
מס' ימי ההבראה המגיעים לעובד מחושב בהתאם לפרמטרים הבאים:
- הוותק של העובד.
- חלקיות המשרה.
- מס' חודשי העבודה בשנה.
תשלום דמי ההבראה אינו מותנה בכך שהעובד שהה בפועל בנופש/בית הבראה.
הפרשות סוציאליות
מיום 1.1.2008 הוחל צו הרחבה לביטוח פנסיוני על כלל העובדים במשק, יש לבטח כל עובד מעל גיל 21 ועובדת מעל גיל 20 (למעט עובד שנקלט במקום העבודה לאחר גיל פרישה ואינו עומד בתנאים המזכים אותו בהפרשות פנסיוניות) בביטוח פנסיוני המתבצע באמצעות הפרשות, גם של העובד וגם של המעסיק, לביטוח הפנסיוני של העובד. בנוסף, המעסיק מחויב להפריש סכומים מסוימים לקרן פיצויי פיטורים של העובד.
חובת ההפרשה חלה לאחר 6 חודשי עבודה של העובד אצל המעסיק.
ואם במועד קבלתו לעבודה העובד מבוטח בביטוח פנסיוני הוא זכאי לאחר 3 חודשים או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, להפרשות מהיום הראשון לעבודתו.
שיעורי ההפקדה (משכר 01.2017 ואילך) –
תגמולי מעסיק – 6.5% מהשכר הקובע לפיצויי פיטורין או השכר הממוצע במשק לפי הנמוך.
תגמולי עובד – 6% מהשכר הקובע לפיצויי פיטורין או השכר הממוצע במשק לפי הנמוך.
פיצויים - 6% מהשכר הקובע לפיצויי פיטורין או השכר הממוצע במשק לפי הנמוך.
החל משנת 2008 - סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים חל על הסכומים אותם המעסיק חייב להפקיד ע"פ צו הרחבה לביטוח פנסיוני (6%) סעיף זה קובע שההפרשות הן במקום פיצויי פיטורין ולכן על אחוז זה לא תהיה חובת השלמה רטרואקטיבית בגין תוספות שכר במשך תקופת ההעסקה.
היה והמעסיק מעוניין להפריש את האחוז המלא לפיצויי פיטורין – 8.33% כך שבמקרה של סיום העסקה המזכה את העובד בפיצויים לא תהיה חובת השלמה כלל – יש להחיל סעיף 14 על האחוזים הנוספים (2.33%) במפורש ובכתב.
כספים שהופרשו לפיצויים שייכים לעובד גם במקרה של סיום העסקה שאינו מזכה בפיצויי פיטורין (למעט מקרים חריגים מאד).
העברת הכספים לקרן הפנסיה
העובד יכול לבחור לאיזו קופה הוא מעוניין שיופרשו הכספים, באם לא עשה זאת, מחובת המעסיק לפתוח לו קופה ולהעביר אליה את הכספים אותם הפריש ע"פ חוק.
המעסיק יעביר את הכספים שהופרשו עד 7 ימים לאחר תשלום השכר או עד היום ה – 15 לחודש לפי המוקדם מביניהם.
איחור בהעברת הכספים חייב בריבית פיגורים וכן בריבית דריבית, כמו"כ, יכול להיחשב כהלנת שכר.
הפרשת כספים בתלוש ללא העברתם לקופה תיחשב עבירה פלילית.
מניעת הטרדה מינית
מעסיק חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור, ולשם כך עליו לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה בשל הטרדה מינית או התנכלות ולבירור התלונה; לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית או התנכלות שידע אודותיהם, וכן לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את הישנות המעשים האמורים וכדי לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן עקב ההטרדה או ההתנכלות.
מעסיק המעסיק יותר מ25- עובדים חייב, בנוסף לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שענינן הטרדה מינית או התנכלות והטיפול בהן, כפי שקבע המעסיק המעסיק יפרסם את התקנון בין עובדיו.
שימוע לפני פיטורין
מעסיק המעוניין לפטר עובד חייב (בהתאם לפסיקות ביהמ"ש) לתת לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו
גם שינוי מהותי בתנאי העסקה ללא ניתוק יחסי עבודה מצריך שימוע.
חובת השימוע אינה תלויה בותק העובד.
המעסיק יודיע לעובד על השימוע בכתב, זמן סביר לפני קיומו.
במכתב השימוע יפורטו נימוקים מפורטים לכוונת המעסיק להפסקת יחסי העבודה/שינוי בתנאי העבודה.
במהלך השימוע המעסיק חייב לתת לעובד אפשרות להשמיע את טענותיו ולהתייחס אליהן בשיקול הדעת.
המעסיק יתעד את השימוע בפרוטוקול, יש להחתים את העובד על הפרוטוקול
לאחר השימוע המעסיק ימסור לעובד מכתב החלטה ברור.
אין לערוך שימוע או להודיע על פיטורין לעובד בתקופה בה הוא נעדר מהעבודה בשל מחלה כל עוד לא ניצל את מלוא ימי המחלה הצבורים לזכותו.
חובת הודעה מוקדמת
מעסיק המעוניין לפטר עובד חייב לתת לעובד הודעה מוקדמת לפיטורין.
עובד המעוניין להתפטר מעבודתו חייב לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות.
אורכה של תקופת ההודעה המוקדמת נקבע בהתאם לוותק שהעובד צבר במקום העבודה ושונה בין עובד חודשי לעובד שעתי/יומי.
מועד סיום יחסי עבודה הוא מועד סיום תקופת ההודעה המוקדמת.
מעסיק יכול לוותר על עבודת העובד בימי ההודעה המוקדמת, במקרה זה יחול מועד סיום יחסי העבודה באופן מיידי והמעסיק ישלם לעובד שכר כאילו עבד בתקופת ההודעה מוקדמת, שכר זה נקרא "חלף הודעה מוקדמת".
תשלום חלף הודעה מוקדמת לא יהיה במקום פדיון ימי חופשה שנצברו לזכות העובד.
פיצויי פיטורין
עובד שפוטר לאחר שצבר ותק של שנה במקום העבודה זכאי לפיצויי פיטורין.
היו מקרים שבית הדין לעבודה חייב מעסיקים לשלם פיצויים לעובדים שפוטרו בחודש ה – 11 לעבודתם.
החוק מחייב תשלום פיצויים גם לעובד המתפטר בנסיבות מסויימות, כמו התפטרות לאחר חופשת לידה לצורך טיפול בתינוק, הרעת תנאים במקום העבודה, מעבר דירה למקום מגורים מרוחק (בכפוף לתנאים) ועוד,.
מסכום הפיצויים בו חייב המעסיק ינכה המעסיק את הסכומים שהופקדו לרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה של העובד .
הפיצויים ישולמו לעובד באמצעות טופס 161.
החל מיום 1.1.2024 נכנס לתוקפו טופס 161 החדש.
הטופס בנוי משלושה חלקים:
חלק א' - הודעת מעסיק
המעסיק ידווח את כל הפרטים ביחס לפרישת העובד.
חלק ב' - הודעת עובד
העובד נדרש:
למלא את בקשותיו ביחס למענקים שהועמדו לרשותו.
ובנוסף, נדרשות הצהרותיו - שיש להן השפעה על אישור הבקשה של העובד.
חלק ג' - חישוב המעסיק והנחיות לקופות הגמל
בחלק זה המעסיק ינחה את קופות הגמל לגבי אפיון הכספים וניכוי המס בהתאם לחלופות בכפוף לתנאים המפורטים בטופס, במקרים בהם לא מתקיימים התנאים על המעסיק להפנות את העובד לפקיד השומה לקבלת הנחיות ביחס לסכומים המדווחים בטופס.
לאחר שהמעסיק ימלא את חלק ג', עליו למסור את הטופס:
- לפקיד השומה.
- לעובד.
כל החובות לגבי טופס 161 חלות על המעסיק גם במקרה שהעובד לא זכאי לפיצויי פיטורין.
עיכוב בלתי סביר בהמצאת טופס 161 ע"י המעסיק עלול להיות חייב בפיצויי הלנת פיצויי פיטורין.
רשות המיסים השיקה יישום לדיווח טופס 161 מקוון, היישום עדיין בהרצה, נעדכן בהמשך על אופן השימוש בו.
אישור על תקופת עבודה
על-פי סעיף 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, בסיום תקופת ההעסקה של עובד אצל מעסיק, המעסיק חייב לתת לעובד, תוך 14 יום מיום העבודה האחרון או 7 ימים מיום דרישת העובד לפי המוקדם - אישור בכתב המפרט את מועד תחילתם ומועד סיומם יחסי העובד-מעסיק ביניהם.
החוק להגברת האכיפה על דיני העבודה התשע"ב – 2011 קובע "מחירון" להפרת הוראות חוקי העבודה, בשלוש דרגות של עיצום כספי, בהתאם לחומרת העבירה. הקנס הנמוך ביותר יעמוד על 5,680 ₪, בגין עבירות קלות (חלק א'), קנס גבוה יותר בסכום של 22,730 ₪ בגין עבירות חמורות יותר (חלק ב'), ובשלב השלישי הקנס יעמוד על 39,770 ₪ על הפרת ההוראות החמורות ביותר(חלק ג').
במקביל נקבע כי על סכום העיצום הכספי יתווספו סכומים נוספים בגין כל יום בו תימשך ההפרה, ובגין "הפרה חוזרת" (הפרה שבוצעה תוך שנתיים מביצוע ההפרה לראשונה).
יצוין, כי תשלום עיצום כספי כאמור אינו גורע מאחריותו הפלילית של המעסיק.
החוק יוצר הרתעה נוספת נגד המעסיקים, בכך שקובע כי כל הטלת עיצום כספי תפורסם באתר האינטרנט של משרד התמ"ת.
אחריות המנהל הכללי
מנהל הכללי של תאגיד שהוא מעסיק חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של דיני העבודה, הפר תאגיד הוראת החוק, רשאי הממונה לשלוח למנהל הכללי התראה ולפיה עליו לפקח על נקיטת אמצעים בידי התאגיד להפסקת ההפרה המפורטת בהתראה או למניעת הישנותה, בפרק הזמן הנקוב בהתראה במידה ולא ננקטו אמצעים כאמור בהתראה, חזקה היא שהמנהל הכללי בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), וניתן להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של 50% מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל על יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית, בשל אותה הפרה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
פירוט כללי של הוראות החוק הרלוונטיות לפי מדרג העיצומים הכספיים:
חלק א:
- איסור העסקת נער ללא בדיקה רפואית או אישור רפואי.
- איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע.
קביעת תקנון לפי סעיף 7 (ב) למניעת הטרדה מינית
הצגת הודעה המפרטת את זכויות העובדים לפי חוק שכר מינימום במקום בולט במקום העבודה
אפליה- אסור להפלות עובדים מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם וכיו"ב.
- איסור דרישת פרופיל צבאי
- איסור פרסום מודעה שיש בה אפליה
- איסור פרסום הודעה שיש בה אפלייתם לרעה של אנשים עם מוגבלויות, כאשר הם כשירים לתפקיד וכשהאפליה אינה מתחייבת מאופי התפקיד.
- ניהול פנקס חופשה
- ניהול פנקס שעות עבודה
- מתן הפסקות לעובד לפי סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה
- מתן הפסקה בין ימי העבודה לפי סעיף 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה
- איסור העסקת עובדת מחודש חמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ללא אישור רפואי ובלא הסכמתה
- איסור העסקת עובדת בארבעה חוד' לאחר חופשת הלידה בעבודת לילה או במנוחה השבועית ללא הסכמתה.
חלק ב'
- מתן חופשה שנתית
- תשלום דמי חופשה שנתית
- תשלום פדיון חופשה
- תשלום גמול שעות נוספות
- איסור העסקת צעיר או מי שמלאו לו 18 שנים וחל עליו חוק לימוד חובה בשעות הלימודים
- מתן הפסקות לנוער לפי חוק עבודת הנוער
- איסור העבדת נוער בשעות הלילה שלא בהתאם להוראות ההיתר של חוק עבודת הנוער
מתן אישור בכתב בדבר תחילתם או סיומם של יחסי עובד ומעביד
- מסירת תלוש שכר
- איסור ניכוי סכומים משכרו של העובד לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר
הסכומים המותרים בניכוי:
- סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק
- תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו
- דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש לנכותם מן השכר על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו, והתשלומים הרגילים לועד העובדים במפעל
איסור העסקת עובדת או עובד בתקופת חופשת הלידה
חלק ג'
איסור העסקה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית ללא היתר עפ"י חוק שעות עבודה ומנוחה
- איסור העסקת נוער מתחת לגיל במותר בחוק עבודת הנוער (גיל 15, בזמן חופשת הלימודים – 14).
- איסור העבדת ילד שלא מלאו לו 15 שנים בהופעות או בצילומים שלא עפ"י היתר חוק עבודת הנוער.
- איסור העסקת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בחוק עבודת הנער.
- איסור העסקת נער במנוחה השבועית או בעבודת לילה שלא עפ"י חוק עבודת הנוער.
יש להעביר סכומים שהותרו בניכוי משכרו של העובד עד לתאריכים שנקבעו בחוק הגנת השכר
- איסור הלנת שכר
- תשלום שכר מינימום
- תשלומים מכח צווי ההרחבה של הפנסיה ( פנסיה חובה)
- איסור פיטורי עובדת בהריון
- איסור פיטורי עובדת במהלך טיפולי פוריות
- איסור פיטורי עובדת או פגיעה בהיקף משרתה או שכרה במהלך חופשת לידה ללא היתר
איסור פיטורי עובד במהלך או בתום שירות מילואים
- דרישות כספיות אסורות מעובד
למעסיק אסור לקבל כספים או רכוש כלשהוא ממועמד לעבודה כתנאי לקבלתו לעבודה או מעובד כתנאי להישארותו בעבודה.
ליצירת קשר עם המומחים שלנו >>