ניהול חברות כרוך באופן מובנה בקיומם של סיכונים שונים ועל אחת כמה וכמה חברות תעשייתיות אשר בהן קיימים סיכונים נוספים לסיכונים פיננסיים וסיכוני שוק, מעצם אחזקת מלאים, מכונות וציוד.
החלוקה של בעלי המניות ל"אוהבי" ו"שונאי" סיכון לא משנה את הצורך בניהול המידע על הסיכונים לצורך קבלת החלטות - שהינן גורם חיוני וכמעט הכרחי להתפתחות עסקים ולהשאת רווחים. לפרשת דרכים זו נכנס תהליך ניהול סיכונים, אשר מאתר ומעריך את הסיכונים בארגון במטרה לאפשר למנהלי הארגון קבלת החלטות בצורה המיטבית.
הדינמיות בעולם העסקים בכלל ובארגונים בפרט יצרה מצב בו קיים שינוי מתמיד בסיכוני הארגון, באופן הדורש מהארגון לבחון באופן תדיר את הסיכונים ולהיות ערני לשינויים החלים בהם. בהתאם, תהליך ניהול הסיכונים הינו תהליך מתמשך וראוי שינוהל במהלך החיים השוטף של הארגון על ידי בחינה מתמדת של הסיכונים מידי תקופה שנקבעת על ידי החברה. לפי הבחינה האמורה, מבוצע עדכון של הסיכונים הרלוונטיים תוך התייחסות לשינויים שחלו בארגון במהלך התקופה, וכן לשינויים בתהליכי העבודה בארגון.
מיסוד תהליך ניהול הסיכונים בארגונים
קיומם של סיכונים בארגונים אינו חדש ואינו מאפיין רק את תקופתנו. כמו כן, טיפול בסיכונים נעשה בדרגה זו או אחרת בכל ארגון עוד קודם לתקופה זו, לפיכך עולה השאלה: מה השתנה בתחום זה מלבד השערוריות והיקפן? מה צריך ארגון לעשות כיום בכדי לעמוד בדינמיות המאפיינת את עולם הסיכונים שלו? איך הקשר בין בקרות, סיכונים וניהולם מסייע להנהלת הארגון ולתוצאותיו?
ראשית נציין כי הטיפול בסיכונים בתקופה זו אינו, על פי רב, עניין של בחירה וכי בארגונים רבים מהווה נושא זה דרישה חוקית בעלת כללים, תבניות ותוצאות ברורות. כך נראה כי כיום הבחירה כבר נעשתה ובעולם העסקים הקיים כלל הארגונים מטפלים בסיכונים ברמה זו או אחרת. כך לדוגמא, הבנקים מחויבים לתהליך במסגרת המלצות באזל, גופים פיננסיים מחויבים לתהליך בהתאם להוראות משרד האוצר, אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון וחברות ממשלתיות מחויבות לתהליך בהתאם להוראות רשות החברות הממשלתיות.
בחירת הארגון באופן הטיפול, כמו גם אימוץ מדיניות המתאימה לטיפול בסיכונים, הינו שלב קריטי בתהליך כולו. טיפול בסיכונים מהווה למעשה את איתורם של הסיכונים, מדידתם, החלטה על סוג המענה שינתן בגינם, תשומת לב ופיקוח מתמיד אחריהם. ככזה, יש לקיימו באופן שוטף על מנת להפחית את השפעת הסיכונים על השגת יעדי החברה.
התהליך, המבוסס על מתודולוגיות סדורות המותאמות לפעילות הדינמית של העולם העסקי המתנהל כיום, מהווה למעשה כלי ניהולי בידי הנהלת הארגון.
ניהול סיכונים בחברות עתירות תעשייה
סיכון תפעולי הינו הסיכון להפסד כתוצאה מאי נאותות או מכשל של תהליכים פנימיים, אנשים ומערכות או כתוצאה מאירועים חיצוניים לארגון המשפיעים עליו ויכולים להסב לו הפסדים. אם אנו חושבים על הסיכונים התפעוליים שמאפיינים חברות עתירות תעשייה סביר שאלו יתרכזו במספר תחומים בתוך המפעל הקשורים לתהליכי היצור וניהול המלאים, בטיחות במקום העבודה, לקוחות ומוצרים, כשל מערכות, תמחור ועוד. סיכונים אלה עשויים להתרחש בכל חברה תעשייתית ואפילו בחברות המשקיעות הרבה מאוד משאבים כדי למנוע סיכונים אלו.
המטרה העיקרית של ניהול הסיכונים היא להגן על רכוש ונכסי הארגון כנגד הפסדים והתחייבויות שעלולים להיגרם עקב הסיכונים השונים. כמו כן, מטרתו למנוע כשלים בפעילות התפעולית של הארגון שיכולים לפגוע בהשגת מטרות ואסטרטגיית הארגון.
יתרה מזאת, הדינמיות בעסקים ובתהליכי העבודה יוצרת מצב בו קיים שינוי מתמיד בסיכוני הארגון באופן הדורש מהארגון לבחון באופן תדיר את הסיכונים ולהיות ערני לשינויים החלים בהם. בהתאם, יש לבחון את הצורך בעדכון הסיכונים של הארגון, תוך התייחסות לשינויים שחלו בו במהלך התקופה, וכן לשינויים בתהליכי העבודה בארגון.
לדוגמא: באם ארגון הטמיע מערכת ERP, הרי שתהליכי העבודה בו השתנו וסביר שסיכונים רבים שהיו קודם להטמעת המערכת צומצמו ויתכן כי מוגרו לחלוטין. לפיכך, ראוי לעדכן את מערך הסיכונים של החברה ולבחון אילו סיכונים קיימים לאחר הטמעת מערכת ה – ERP, אליהם מנהלי הארגון צריכים להיות ערים ולבחון את אפשרות החברה לטפל בהם.
שינוי של פעילויות יכול אף הוא להוות קטליזאטור נוסף לשינויים בסיכוני החברה, שכן פעילויות חדשות יתכן ויחשפו את הארגון להתמודדות בשוק חדש שמאופיין בסיכונים חדשים שלא היו ממשיים לחברה בפעילויות הקודמות שלה. מכאן שראוי בהכרח לבחון את הסיכונים של החברה עם כניסתו של הארגון לשווקים או לפעילויות חדשות.
לסיכום
המשימה של ניהול חברה מכילה את הצורך בניהול סיכונים ללא קשר למאפיין אותנו כפרטים היות והסיכונים הינם חלק אינטגרלי מהחיים העסקיים של כל ארגון והצורך בניהול הסיכונים באמצעות שיטות עבודה סדורות מתגבר ומתחזק על ידי הרגולציה. בהתאם לניסיוננו ובראיה עסקית רחבה, לא ניתן שלא להגיע למסקנה כי יש לשכלל את תהליכי ניהול הסיכונים באמצעות קביעת מתודות ותהליכים סדורים בצורה האפקטיבית ביותר.
ניהול סיכונים בארגון ישפר את הבקרות הפנימיות בתהליכי העבודה, ייעל את תהליכי העבודה בארגון, יתכן ויצמצם סיכונים תפעוליים וסיכונים למעילות והונאות, יאפשר שקיפות גבוהה יותר של המידע והידע הקיימים בארגון ויאפשר פיקוח ושליטה גבוהה על פעילויות עובדי הארגון.
ניהול סיכונים כיום הינו שימושי, תכליתי, ענייני ויעיל. כמו כן ניהול סיכונים בארגון משולב בפעילויות ובתהליכים העסקיים השוטפים של הארגון וכן בתרבות הניהולית והארגונית שלו. יתרה מזאת, יישומו של תהליך ניהול סיכונים על פי מתודולוגיה מובנת ישפר וימקסם את תוצאות הארגון.