בינה מלאכותית כתרופת הצלה לקמעונאות המסורתית

בינה מלאכותית כתרופת הצלה לקמעונאות המסורתית

המושג "בינה מלאכותית" (Artificial Intelligence, AI) קיים אמנם כבר מעל 60 שנה אך בתקופה אחרונה האינטליגנציה המלאכותית מתחילה להשתלב כמעט בכל תחום בחיינו וההשקעות בבינה מלאכותית בעולם זינקו במאות אחוזים בשנים האחרונות. גם בישראל נראה שתחום ה-AI  הוא אחד התחומים החמים והבולטים. למעשה, השפעת הטכנולוגיות בתחום זה צפויה להיות גדולה יותר מכלל המהפכות הטכנולוגיות עד כה.

הפוטנציאל האדיר של התחום הוביל בשנתיים אחרונות לזינוק של 95 (!) מיליון דולר בהיקף ההשקעות בשלב ה- seed בישראל (מ-28 מיליון דולר בשנת 2016 ל-123 מיליון דולר ב-2018), כ-33% מכלל ההשקעות בהיי טק הישראלי בשלב ה-seed  וכ-51% מההשקעות ב-software (על פי נתוני Pitchbook).

לעומת זאת, תחומים כמו B2C, Media, מוצרי צריכה לשימוש ארוך טווח  (Consumer Durables) והקמעונאות המסורתית נמצאים במגמת ירידה. כך בענף הקמעונאות העולמי הושקעו בשנת 2018 90 מיליון דולר בשלב ה-seed לעומת 175 ו-333 מיליון דולר בשנים 2017 ו-2016, בהתאמה.

ענף הקמעונאות המסורתית עובר משבר קשה. אימפריות וותיקות פושטות רגל בזמן שהשוק המקוון הולך ומתפתח וממשיך לקחת נתח שוק מהמסחר המסורתי. רק בישראל בשנת 2018 רכישות באינטרנט הסתכמו בסך של כ-16 מיליארד ש''ח בעוד שב-2010 הוציאו ישראלים רק 1.3 מיליארד ש''ח. האם המגמות אלו מצביעות על כך שהחנויות הפיזיות צפויות להיעלם מן העולם? הניתוח בהמשך.

הטכנולוגיה והבינה המלאכותית נכנסות בתקופה אחרונה לכל תחום, כולל קמעונאות, במטרה לשפר את חווית הקניה ולתת פתרונות לשיווק, ניהול מלאי, ניהול מדף וחסכון בכוח אדם. אין ספק שענקיות המסחר האלקטרוני, כמו אמזון, מכריחות את הקמעונאים המסורתיים להתעורר ולחשב מסלול מחדש בהקשר לאסטרטגיות המסחר שלהם כדי להישאר תחרותיים.

נראה כי אמזון הובילה רבים מהטרנדים החדשניים בתחום ה-AI הקמעונאי, כאשר נכנסה לתחום המזון עם הבטחת קבלת משלוח תוך שעה, או כאשר השיקה חנויות ללא קופות (grab-and-go). כתוצאה מכך, סטארטאפים רבים צצים כדי לתת פתרונות דומים לאלו של אמזון לחנויות. גם יישומים אחרים, כמו ניטור מלאי בחנות או מעקב אחרי סחורות, מתפתחים בקצב מהיר. אנו רואים השקעה מוגברת ב-AI הקמעונאי בשנים אחרונות. הדוגמאות האחרונות הבולטות הן רכישת פלטפורמת ההתאמה האישית Dynamic Yield הישראלית בסך 300 מיליון דולר על ידי McDonalds ורכישות של חברת ניהול המלאי Celect ופלטפורמת חווית הקנייה הישראלית  Invertex  (מדידת נעליים באמצעות אפליקציה) על יד Nike ב-10 מיליון דולר.

אז איך בדיוק משתלבת בינה מלאכותית בחנויות? דוגמאות להלן.

מותגים משלמים בגדול כדי לתפוס מקום על מדפי הסופרמרקטים. אך אחרי שההסכם נחתם, אין להם יכולת לדעת מה קורה על מדף הסופרמרקט והאם מוצריהם מוצגים כמובטח. התפקיד של ה-AI לוודא שהמוצרים אכן גלויים. פלטפורמת Trax Retail, לדוגמא, משתמשת במצלמות של החנות ורובוטים כדי לקבל נתונים בזמן אמת על התנועה במדף. החברה עובדת, בן היתר, עם יצרניות כמו CocaCola ו- Henkel. קמעונאים זקוקים לנתונים מחנויות כדי לעקוב אחר פריטים לצורך ניהול מלאים. Walmart, לדוגמא, שיתפה פעולה עם Bossa Nova Robotics כדי לפקח על מיקומם של המוצרים, תגי מחיר ופריטים חסרים. כדי לשפר את הטכנולוגיה ולספק נתונים נוספים לקמעונאים, סטארטאפים בתחום רוכשים סטארטאפים אחרים. כך חברת Bossa Nova Robotics רכשה את Hawxeye, חברה בתחום ה-AI אשר פיתחה טכנולוגיה לזיהוי פנים ואובייקטים.

מלחמה בזיופים.  קניות מקוונות מגדילות את הסיכוי לרכישת מוצרים מזויפים. אתרי הקניות מלאים בחיקויים של תיקים, שעונים בשמים וקוסמטיקה. המנכ''ל של Pinduoduo, ענקית המסחר האלקטרוני הסינית, ציין כי החברה נמצאת במאבק קשה נגד זיופים וסוחרים בעיתיים. בשנת 2017 הורידה החברה מן האתר שלה יותר מ-10 מיליון מוצרים מזויפים וחסמה יותר מ-40 מיליון לינקים למוצרים בעיתיים. החברה הוקמה ב-2015 וב-2018 כבר היו לה מעל 200 מיליון משתמשים. בשנת 2018 היא הנפיקה בנאסד''ק לפי שווי 24 מיליארד דולר. זאת הייתה אחת ההנפקות הגדולות ב-2018. החברה הודיעה ב-2019 כי היו לה מקרים של פריצות וכתוצאה מכך נגנבו שוברי הנחה בשווי של 1.4 מיליון דולר. החברה הודיעה כי פועלת היום בשיתוף עם מעל 400 מותגים למניעת זיופים. מותגים נלחמים נגד זיופים בשתי חזיתות: בעולם המקוון (זיהוי והסרה של מוצרים מזויפים המשתמשים בשם, לוגו או סימנים אחרים של המותג) ובעולם הפיזי (זיהוי סחורות מזויפות). לדוגמה, הסטארטאפ הספרדי Red Points משתמש בלמידת מכונה (Machine learning) לצורך סריקת אתרי אינטרנט לאיתור וזיהוי הפרות אפשריות באמצעות דפוסים בבחירת מילות המפתח וכדומה. גם ענקית המסחר האלקטרוני עליבאבא, אשר ספגה לא מעט ביקורת על כך לא עושה מספיק כדי להתמודד עם סחורות מזויפות באתריה, דיווחה שהיא משתמשת בלמידה עמוקה כדי לסרוק ברציפות את הפלטפורמה שלה לצורך זיהוי הפרות.

מציאות רבודה Augmented Reality) או AR) משרתת מטרה כפולה בקמעונאות היופי: לפתור את נקודת הכאב של הקונים באינטרנט שהיא אי יכולת לנסות את המוצרים, כמו מייק אפ, צללית או שפתון, וחשוב מכך - לאסוף נתונים על העדפות צרכנים. המציאות הרבודה הפכה למיינסטרים בשנים אחרונות, בעיקר בתחום היופי והאופנה.

Perfect Corp ו) Modiface -שנרכשה על ידי לוריאל), שתי החברות הפועלות בתום ה-AR ומציעות טכנולוגיית "try-on" לתחום היופי. גם Perfect Corp וגם Modiface משלבות מציאות רבודה וראייה ממוחשבת כדי לאפשר לקונים לנסות למעשה מראה שונה, תוך איסוף נתונים התנהגותיים עבור מותגים. הן עובדות עם חברות מובילות כמו  Sephora, Estee Lauderו- L'Oreal. הטכנולוגיה של Modiface אוספת מגוון נתונים על הפנים כמו צורת פנים, גוון עור, קמטים ועוד.

Benefit Cosmetics ביחד עם Modiface השיקו כלי אשר בעזרת AR יסייע למשתמשים לנסות צורות שונות של גבות לפני שהם רצים לטיפול במציאות. Wanna Nails מאפשרת לנסות צבעים שונים של לק לציפורניים באמצעות מציאות רבודה. החברה עובדת עם מותגים כמו OPI, Essie ואחרים.

אם פעם, כדי לנסות צבע מסוים של שפתון, היינו צריכות ללכת לסופר פארם ולהתמודד עם דיילות שקופצות עלינו מהרגע שנכנסנו לסניף, היום יש אפשרות לעשות זאת בלי לצאת מהבית. וגברים שרובם מפחדים מדיילות יותר מאשר מהבוס שלהם ונמנעים אפילו לעבור דרך מחלקת היופי, יזכו בעתיד הקרוב לקבל שירות מרובוטיות שיחליפו את הדיילות המציקות. הרובוטית תיגש אליך רק אם היא תזהה באמצעות ה-AI שאתה זקוק לעזרה והיא גם תדע מראש אם יש סיכוי לעסקה.

Voice Shopping. כיום מעט מאוד צרכנים משתמשים ב-Amazon Alexa לצורך קניות, והמסחר הקולי עדיין לא הפך להיות מיינסטרים. בשנת 2018 רק 2% ממשתמשי Alexa ביצעו רכישות באמצעות קול ורק 10% מהם בצעו רכישות חוזרות. כנראה שכיום, קול עדיין אינו ממשק נוח עבור קונים ברשת שרוצים לראות מוצרים, להשוות מחירים וגם לקרוא את האותיות הקטנות.

זהירות רובוט בחנות. תחום הרובוטיקה והרחפנים התפתח מאוד בשנים האחרונות ומשך השקעות רבות, כולל בחברות ישראליות. בשנת 2018 הושקעו בחברות ישראליות בתחום 49 מיליון דולר בשלב ה-seed לעומת 7.7 מיליון דולר בלבד בשנת 2017. כך Walmart הגישה בשנת 2018 בקשה ל-37 פטנטים הקשורים לרחפנים ורובוטים קרקעיים. ההשקעות הבולטות הן ברובוטים המופעלים באמצעות קול וברחפנים שישמשו כשליחים.

גנבת – שילמת. על פי הפדרציה הקמעונאית הלאומית האמריקאית, אבדן המלאי של הקמעונאים האמריקאים הנובע מגניבות וטעויות הסתכם בשנת 2017 בכ-47 מיליארד דולר.

Amazon Go  ביטלה את הקופות בחנויות ומאפשרת לקונים להיכנס לחנות, לאסוף מוצרים ופשוט לצאת. הטכנולוגיה מבוססת על חיישנים, מצלמות ואלגוריתמים של למידה עמוקה. חברות סטארט-אפ כמו Standard Cognition ו-AiFi מיישמות תהליכים דומים עבור קמעונאיות אחרות.

Standart Cognition הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת Paltac Corporation, הסיטונאית הגדולה ביותר ביפן. בתוכנית להפוך כ-3,000 חנויות ל"Grab and Go" לקראת אולימפיאדת טוקיו ב-2020.

חברה ישראלית בשם Trigo Vision, אשר פיתחה טכנולוגיה המאפשרת רכישה בחנויות ללא צורך בקופה, גייסה בשנת 2018 7 מיליון דולר בסבב ראשון. החברה טוענת שהטכנולוגיה שלה מסתמכת על מספר קטן יותר של מצלמות בהשוואה לטכנולוגיה של Amazon Go, מה שמקל על פריסה ברשתות, תוך זיהוי כלל המוצרים בחנות ברמת דיוק גבוהה.

BingoBox, הקמעונאית הסינית, מפעילה לא מעט סניפים ללא כוח אדם. אפשר להיכנס לחנות כזאת רק בעזרת אפליקציית מובייל, כך שברגע שרגלו של הלקוח עברה את מפתן הכניסה לחנות מתבצע זיהוי ודאי. לקוחות סורקים את הפריטים, ומתבצע חיוב. מצלמות וידאו, והזיהוי של הלקוח באמצעות האפליקציה מונעים גניבות.

“Stealing is buying” – אמר סטיב גו, מנכ''ל AiFi בראיון ל- AI Podcast. הסיכוי שמישהו יגנוב, כאשר יש שליטה מלאה על כל מי שנכנס לחנות, ונעשה חיוב אוטומטי של כרטיס האשראי בעת איסוף המוצר מהמדף, הוא לא גדול.

השליח בדרך אליך. לא מעט חנויות משתפות פעולה עם סטארטאפים במטרה לשפר את הלוגיסטיקה והשליחויות. כך Kroger, הקמעונאית הגדולה בארה''ב החלה לשתף פעולה עם Nuro, סטארטאפ בתחום הרובוטיקה, אשר פיתח מכונית אוטונומית, הידועה בשם R1, לצורך משלוחים. הרוחב של R1 הוא מחצית מהרוחב של רכב סטנדרטי, והיא נועדה לנסוע גם בכבישים שכונתיים צרים. איך זה עובד? לקוחות החנות מבצעים הזמנות אינטרנטיות של מוצרי המכולת ובית המרקחת, מוסיפים 5.95 דולר, ועוד באותו היום מתייצב בחניה שלהם כלי רכב אוטונומי עם המוצרים שהוזמנו. גם Domino’s ו-Pizza Hut התחילו לעשות פיילוט בשליחות באמצעות הרכבים האוטונומיים. מי יודע, אולי בעתיד הלא רחוק נזכה לראות אותם מסתובבים גם ברחבי הארץ.

בול יושב עליך. AI עוזרת לקמעונאים לשפר את חווית הקניה של הלקוח, וגם עוזרת להם להתכונן לטרנדים הבאים באופנה. סטיילינג בהתאמה אישית מציע לקונים חוויה טובה יותר מאשר סינון וחיפוש בין אלפי מוצרים ברשת. הטכנולוגיה מבוססת לא רק על היסטוריית הקניות אלא גם על התנהגות הגלישה. Thread הוא סטארטאפ בריטי אשר גייס כ-22 מיליון דולר, בין היתר, מזרועה ההשקעות של H&M. הרעיון של החברה הוא one-stop-shop לבגדי גברים. במועד ההרשמה לשירות, לקוח מתבקש לענות על מספר שאלות ובהמשך בעזרת ה-AI יתאימו לו בגדים לפי טעמו האישי. Threat עובדת עם מעל 50 מותגים, כולל Hugo Boss, Levis ו-Barbour. על פי הדיווחים, לחברה יש כבר יותר ממיליון משתמשים.

אתרי הפצה. אתרי Micro Fulfillment, מרכזים לוגיסטיים קטנים הפרושים במקומות אסטרטגיים, יעזרו לחנויות להתחבר ללקוחות הבוחרים משלוח תוך שעה או להזמין באופן מקוון ולאסוף מאותם אתרים הממוקמים במרכזי הערים. המרכזים הללו יספקו לרשתות מחסנים ויכולת לנהל אותם אונליין. כל מרכז כזה הוא בשטח של כ- 3,000 – 10,000 מ''ר עם מדפים אנכיים כדי לחסוך במקום. רובוטים יסתובבו בין המעברים כדי להביא את הפריטים לעובד לאריזה. טכנולוגיה מבוססת AI מאפשרת לזהות את מיקום הפריטים, לתת משימות לרובוטים ולנווט אותם למקום הנכון. רשת רמי לוי בשיתוף פעולה עם CommonSense Robotics, חברה ישראלית אשר גייסה ב-2018 20 מיליון דולר, מתכננת לבנות 12 אתרי הפצה כאלה עד יולי 2021.

רכישת Whole Foods על ידי אמזון בשנה שעברה והרחבת פעילותה בתחום המזון תוך הבטחת קבלת משלוח תוך שעה, גרם להרבה חנויות לחשוב על אסטרטגיית המסחר האלקטרוני.

Whole Foods – זמן אספקה

סיכום

אחרי סקירת הטרנדים החמים והטכנולוגיות מבוססות AI בקמעונאות, נראה שהמשבר בתחום יוביל דווקא לשינוי בקמעונאות המסורתית, והחנויות הפיזיות לא צפויות להיעלם אלא ימשיכו לפעול, להתפתח ולצמוח בעזרת הטכנולוגיות החדשות. כדי להישאר רלבנטית, הקמעונאות המסורתית חייבת להשקיע בטכנולוגיות חדשות. אך למרות הטרנדים הנוצצים בתחום, מעטים מהקמעונאים מוכנים להשקיע בהם.

על פי סקר שנערך השנה על ידי СBInsights, מתוך 50 חברות בתחום הקמעונאות הנסחרות בארה''ב, רק 9 החלו לשקול יישום אסטרטגיות הקשורות ל- AI עבור אתרי האינטרנט שלהם או החנויות הפיזיות. כנראה שרוב הקמעונאים חושבים שהטכנולוגיות המדוברות יתחילו לעבוד בעוד שנים רבות ואין מה לרוץ. או שלא ברורה עדיין התשואה עבור ההשקעה, אין מספיק נתונים, יש כשלים רבים בטכנולוגיה, או שאין כסף, ולכן רוב הקמעונאים יושבים כרגע על הגדר (לפחות אלה שטרם נפלו ממנה).

אך יש גם כאלה שהבינו שהם כבר לא רק צינור בין ספקים ללקוחות והתחילו לייצר ערך עבור הלקוחות כדי להישאר רלבנטיים. אין ספק שחלק מהתפקידים, כמו סידור ומילוי מדפים, ארגון משלוחים, ספירות מלאי וקופאים יוחלפו על ידי טכנולוגיות מתקדמות שחלקן מבוססות AI, אך יחד עם זאת, השירות, הערך המוסף וחווית הלקוח, יקבעו בסוף מי יישאר במגרש.