חבות במע"מ עוד בטרם נתבררה הזכאות לתמורה

בפסק הדין של השופטת וינשטיין בבית המשפט המחוזי בחיפה (אחים אנטון נ' מנהל מע"מ עכו), נדון מקרה בו קבלן עבודות בנייה, אשר התקשר בחוזה עם חברה שזכתה במכרז נתיבי ישראל לביצוע עבודות תשתית, נדרש לבצע עבודות שאיבת מי תהום בהיקף העולה פי כמה על זה שנכלל בהצעה במכרז. הזוכה במכרז נכנס להליכי חדלות פירעון, ובדין ודברים בין קבלן העבודות לנתיבי ישראל, היתה סוג של הבנה שהקבלן יקבל תשלום ולטענת הקבלן אף נוצרו יחסים חוזיים ישירים מול נתיבי ישראל לטובת השלמת העבודות. לימים נתגלעו מחלוקות מול נתיבי ישראל והקבלן הגיש כנגדה תביעה בדרישה לתשלום הכספים המגיעים לה, בתוספת מע"מ. שלטונות מע"מ לא המתינו לבירור המחלוקות והוציאו לקבלן העבודות שומה על סך המע"מ בגין הסכום הנתבע. זאת, בטענה שמדובר בעבודות בניה, כהגדרתן בסעיף 28(ג) לחוק מע"מ, שביצוען הושלם, ולפי הדין קמה חובת תשלום מס עסקאות בגינן.

טענת קבלן העבודות היא שלפי סעיף 7 לחוק מע"מ אין הסכמה על המחיר ו/או על העליות שיתווספו למחיר העסקה, כל עוד נתיבי ישראל חולקת על הדרישה. כמו כן, כי גם לכשייפסקו סכומים כלשהם הרי עילתם נזיקין. בפסק דין תל ציון נפסק, כי כאשר יש מחלוקת בעניין תשלומים שנטען שהייתה חייבת רשות מקומית בתשלום, אין לחייב במס, אלא אם וכאשר יתקבל התשלום השנוי במחלוקת.

שלטונות מע"מ טוענים, כי לפי פס"ד פ.ח לעבודות גמר הדרך העומדת בפני מי שלא גבה את המגיע לו היא לפעול בהתאם להוראות החלות על הזדכות על מע"מ בגין חוב אבוד, ובכלל זה הוכחת מיצוי הליכי גבייה.

בית המשפט נאחז בתביעה שהגיש קבלן העבודות, בעילה כספית "מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, עשיית עושר ולא במשפט הפרת חוזה ונזיקית", ובטענותיה במסגרת התביעה על מערכת היחסים החוזית שנוצרה, כדי להגיע למסקנה, כי התגבשה חבות במע"מ וכי די בעילה חוזית כטענת קבלן העבודות, כי גורם מוסמך בנתיבי ישראל התחייב לשלם בעד העבודות.

בית המשפט קבע, כי נקודת המבט של העוסק כי הקובעת. כמו כן, כי חישוב סכום התביעה ככולל מע"מ מדבר בעד עצמו. סעיף 7(2) קובע כי כל הוצאה שהוצאה בביצוע עסקה, שעל פי ההסכם על הקונה להשיב למוכר, כמו גם פיצוי בשל הפרת הסכם שאין עמו ביטול הסכם, ייחשבו חלק ממחיר העסקה. לעניין פסה"ד תל ציון קובעת השופטת וינשטיין, כי אין דמיון בין המקרים, שם התגלעה מחלוקת לגבי סכום מסוים שאמור היה להיות מועבר לפי תקן ברודט לטובת מבני ציבור מסוימים או אחרים. ובכל אופן כי גם הוא פס"ד מחוזי והשופטת חולקת עליו. לגישת בית המשפט, כי העובדה שמזמין העבודה עשוי לחלוק על דרישת התשלום אינה הופכת את התמורה לתמורה שאיננה עפ"י ההסכם. לגישתו, אין זה סביר שכל מחלוקת בין קבלן לבין מזמין עבודה בקשר עם תמורה לתשלום, בין אם הוזכרה בחוזה ובין אם לאו, אך נובעת מההסכם, במישרין או בעקיפין, תוביל לתוצאה לפיה מס העסקאות לא ישולם כל עוד לא תוכרע המחלוקת. ככל שהקבלן יפסיד בתביעה, יוכל לפעול להנפקת זיכוי בגין חוק אבוד.

לדידנו פסק הדין מעורר תמיהה, לאור הוראותיו המפורשות של סעיף 7 לחוק מע"מ, הקובע כי המס יחול על המחיר המוסכם, ועלול לרוקן אותו מתוכן! כאשר יש מחלוקת עניינית, להבדיל מאי גבייה של מחיר מוסכם, דעתנו היא כי יש לבחון במשנה זהירות האם אכן נצמחה חבות במע"מ. טענות ודרישות יכולות להיטען ולעלות, לעיתים על בסיס חזק יותר ולעיתים ללא בסיס כלל. כל עוד לא נתגבשה זכאות לתקבולים בהתאם לטענות אלה, בין בהסכמה, בין כתוצאה מפסיקת בית משפט, אין להשית חבות במע"מ.

ליצירת קשר עם המומחים שלנו >>