מאז 2016 אנו עוקבים אחר השלכות יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי. לעתים נדמה שהיא מתרחקת מביצוע, לעיתים נראה כי לא יהיה מנוס. כיום הנחת העבודה היא כי הפרישה מהאיחוד תתרחש. מועד הפרישה נכון להיום הוא 31.10.19, אלא אם תינתן ארכה נוספת.
כפי שמסתמן, הפרישה תהיה ללא הסכם עם האיחוד האירופי על תנאי פרישה מיטיבים.
בהתאם לכך, החל מיום 1.11.19 יעבור גבול מכס בין אנגליה לבין מדינות האיחוד האירופי, על כל המשתמע מכך. מעבר סחורות יהיה כרוך בשחרור מפיקוח מכס, הצהרות, רשיונות, תשלומי מסים וכיו"ב, להבדיל מהמצב ששרר קודם, ואיפשר תנועה חופשית של טובין וללא מע"מ בין עסקים הרשומים במדינות שונות ברחבי האיחוד. גם ההסדר החל באיחוד האירופי לעניין מכירות טובין בהיקפים נמוכים לא יהיה בתוקף. לגבי הגבול היבשתי עם אירלנד, מסתמן כי יידרש גבול מכס יבשתי, על כל הרגישות הכרוכה בכך, תוך שמירה מיטבית של הסכם בלפסט.
לצורך הקלה מסוימת על יבוא טובין מהאיחוד האירופי, אנגליה הודיעה כי תיישם מנגנון המאפשר דיווח המע"מ ביבוא באמצעות הדו"ח התקופתי המוגש לעניין מע"מ, כך שבהתקיים התנאים המתאימים ייצור "משחק סכום אפס", להבדיל מתשלום המע"מ בשחרור מפיקוח מכס ומימונו עד לקבלת החזר מס התשומות. מנגנון זה יחול על יבוא טובין מכל יעד שהוא (ולא רק ממדינות האיחוד). מובן, כי הקלה זו לא תפטור את היבואנים מחובת הנפקת הצהרות מכס וטיפול בפרוצדורה הכרוכה בכך.
לעניין הסכמי סחר חופשי עליהם חתם האיחוד האירופי, בין היתר עם ישראל, ואשר תקפם יפוג ביחסים שמול אנגליה, עם הפרישה, שלטונות אנגליה הודיעו שבכוונתם להבטיח שמירת תנאי הסכמי הסחר החופשי, אולם יש לקחת בחשבון כי הואיל והאמור כפוף לכריתת הסכם בילטראלי חדש, עשויים להכלל בו שינויים כאלה ואחרים. אנגליה חתמה על שורה של הסכמי סחר חופשי שייכנסו לתוקף עם פרישתה, לרבות עם ישראל.
יבוא טובין לאיחוד האירופי ומכירת טובין באיחוד האירופי ע"י חברות אנגליות תחייב פתיחת תיק עוסק מקומי כנדרש מחברות לא אירופיות (לרבות נציג לעניין מע"מ לפי המדיניות של כל מדינה ומדינה), לצורך ייבוא / יצוא מאירופה יידרש מספר EORI, נציג אירופי לעניין מכס, ודרישות ספציפיות לכל טובין וטובין לפי העניין. כן מתעצמת חשיבות הנפקת AEO (גורם כלכלי מאושר) לקבלת הקלות מכס, שימוש במסמכים ממוחשבים וכיו"ב.
בפרישה מהאיחוד ללא הסכם פרסמו השלטונות באנגליה, כי יבטלו את הקלת הפטור ממע"מ ביבוא של טובין בעלי שווי נמוך מ 15 ליש"ט, בכדי להגן על הספקים האנגליים מפני תחרות לא הוגנת. כך, אנגליה "תיישר קו" עם המגמה במדינות רבות בעולם.
לגבי חבילות עד לשווי של 137 ליש"ט, ייושם פתרון טכנולוגי אשר יאפשר (ויחייב) גביית מע"מ מעסקים מעבר לים המוכרים טובין לתוך אנגליה. המוכרים יגבו מע"מ בעת המכירה וירשמו באופן דיגיטאלי ב HMRC (רשות המס האנגלית) לתשלום המע"מ כנדרש. משלוח הטובין יזוהה ככזה שדווח והתשלום יהיה און ליין, כך שהנטל לא יושת על הלקוח האנגלי (בין אם הוא אינדיבידואלי או עסקי). לגבי טובין מעבר לשווי זה, גביית המע"מ תהיה ע"י הלקוח, כמתואר מעלה.
כל מערך דיווחי המע"מ במתן שירותים וטובין ברחבי האיחוד יידרשו לעבור התאמות והטמעות לאור הפרישה.
חברות אנגליות/ אירופיות ייחשבו צדדים שלישיים לצורך החזרי מע"מ ויצטרכו לעבור לדרישת החזרים במנגנון הדירקטיבה ה 13 (הטומן בחובו הכבדה לעומת המנגנונים העומדים לרשות החברים באיחוד). הדיווח על שירותים אלקטרוניים BTC יותאם לזה החל על מדינות שלישיות.
הסקטור הפיננסי צריך לבחון השפעות הברקזיט, בין היתר לעניין זכאות קיזוז מס תשומות, בהתחשב בהכנסות ממדינות שאינן חברות באיחוד האירופי. מטעמי רגולציה החלה באיחוד האירופי, גופים פיננסים רבים המאוגדים באנגליה מקימים סניפים באירופה, ואירופים מקימים סניפים באנגליה. שינויים אלה מחייבים ניתוח השפעות המע"מ, בין היתר לאור פסיקה רבה ותכנוני מע"מ הקיימים בתחום זה.
בהנחה שהצפי להפתעות משמעותיות נמוך, נראה כי זו השעה לבחון השפעות ולהיערך לשינוי.