מאמרים:

רילוקיישן: התיקון לפקודת מס הכנסה והשינויים בחובת המס

05 אפריל 2017

מייקל גולדברג, מנהל תחום רילוקיישן, מיסוי בינלאומי, BDO זיו האפט |
 
בקצרה

התיקון החדש לפקודה מס הכנסה, שנכנס לתוקף במרץ 2016, קובע כי כל אדם אשר טוען שאינו חייב במס בישראל מאחר ואינו תושב ישראל, אך שהה בישראל לפחות 183 יום במהלך שנת המס או שהה בישראל לפחות 30 יום במהלך שנת המס, וסך מצטבר של 425 ימים במהלך אותה השנה ובשנתיים שקדמו לה, חייב להגיש לרשויות המס דו"ח מפורט, שמגובה במסמכים, עובדות והסברים, שיוכיח את טענתו כי הוא אינו תושב ולפיכך אינו חייב במס בישראל (למשל, על ידי הוכחה כי "מרכז חייו" אינו בישראל). התיקון לחוק, למעשה, חושף בפני רשויות המס את אותם ישראלים שעשו רילוקיישן או שוהים זמן רב בחו"ל ומייצר עבורם אתגרים חדשים – אליהם יש להיערך מבעוד מועד, בכדי להימנע מתשלומי מס מהותיים. . 

 

רילוקיישן והכנסות שהופקו בחו"ל

בעידן העסקי הנוכחי, לא נדיר למצוא אנשי עסקים, יועצים או מומחים שנודדים לעבודות בחו"ל לתקופות ממושכות, כאשר לעיתים הם נמצאים בחו"ל יותר מאשר בישראל  - בין אם הם נמצאים "על הקו" והמשפחה ממשיכה להתגורר בארץ, ובין אם הם והמשפחה עשו רילוקיישן יחד. במקרים אלו, מתעוררת השאלה האם הם חייבים לדווח ולשלם לרשויות המס בישראל על ההכנסות שהופקו בחו"ל? במאמר זה נענה על השאלה תוך בחינת התיקון החדש לפקודת מס הכנסה.

 

חבות מס בישראל – השיטה הפרסונלית

שיטת המס בישראל הינה "השיטה הפרסונלית", לפיה יחויב אדם במס בישראל במידה והוא נחשב תושב ישראל. תושבות בישראל נקבעת על ידי בחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים שמקבעים את ישראל כמרכז חייו של האדם. כלומר, באם הוכח שמרכז חייו של האדם בישראל, אזי שהוא נחשב לתושב. בנוסף, בפקודת מס הכנסה קיימות "חזקות", לפיהן "מרכז החיים" של יחיד בשנה מסוימת ייחשב בישראל:

  • במידה ושהה באותה שנה 183 יום או יותר בישראל
  • או במידה ושהה באותה שנה 30 ימים לפחות בישראל, ומספר מצטבר של 425 ימים באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה

חזקות אלה ניתנות לסתירה במידה והנישום מוכיח ש"מרכז החיים" שלו מחוץ לישראל.

 

רילוקיישן והתיקון לפקודת מס הכנסה

עד היום, ישראלים שנמצאים "על הקו" או שעשו רילוקיישן, נקטו בגישה לפיה הם לא חייבים במס בישראל שכן אינם תושבי ישראל, ולכן גם לא דיווחו על כך לרשות המיסים - על סמך אמונתם ודעתם בלבד (או על דעת יועצי המס) מבלי "להיתקל" במס הכנסה בדרך. אולם, במרץ 2016 אישרה הכנסת תיקון חדש לפקודת מס הכנסה, שיחול כבר לגבי הדוחות השנתיים של שנת המס 2016, ולמעשה מרחיב את חובת הדיווח גם למצבים של רילוקיישן וכדומה.

לפי החוק החדש, כל אדם אשר יקיים אחת מהחזקות האמורות - קרי, שהה לפחות 183 יום בישראל בשנת 2016 או שהה לפחות 30 יום בישראל בשנת 2016 וסך ימי השהייה בישראל בשנים 2016, 2015 ו-2014 עולים על 425 - וטוען שהוא לא חייב במס בישראל מאחר והוא אינו תושב, יהיה חייב להגיש דוח מפורט עם טענותיו. הדו"ח צריך להיות מגובה בעובדות, הסברים ומסמכים שיוכיחו את טענתו לרשויות המס בישראל - וזאת גם אם קיבל חוות דעת מקצועית מיועץ המס שלו.

כמו כן, יש לציין כי כל הוראות חובת הגשת דוחות שנתיים חלות גם על הדוח לפי החוק החדש, כלומר, גם אותו יש להגיש עד ה- 30 לאפריל 2017. הימנעות מהגשת דוח זה מהווה עבירה פלילית – על כל המשתמע מכך.

 

על מי משפיע החוק החדש?

החוק החדש רלוונטי, למשל, לאיש עסקים המנהל את עסקיו באירופה, שבשנים האחרונות שוהה במהלך השבוע מחוץ לישראל וחוזר לארץ בסופי שבוע לבלות עם משפחתו. מבחינתו, הוא אינו חייב במס בישראל מאחר והוא לא תושב ישראל – אולם, על פי התיקון החדש עליו לדווח לרשויות המס ולהוכיח להם את טענתו.

דוגמה נוספת, היא מהנדס תוכנה שקיבל את משרת חלומותיו ב-Silicon Valley, החליט על רילוקיישן ועזב יחד עם משפחתו בקיץ 2016 לתקופה בלתי מוגבלת. מהנדס זה יצטרך לדווח על כך לרשות המיסים, שכן בשנים 2014 ו- 2015 שהה בישראל תקופה ארוכה מספיק על מנת לקיים את חזקת הימים המצרפית (425 יום).

 

תחת עינו הפקוחה של מס הכנסה

אין ספק שהחוק החדש מהווה אמצעי נוסף של רשות המיסים לשם העמקת גביית המסים וטיפול בהון השחור. אולם מנגד הוא יוצר נטל כבד על נישומים אשר שהו בישראל תקופות ארוכות אך מבחינתם אינם תושבי ישראל. החוק החדש יחשוף את אותם ישראלים בפני רשויות המס ומעכשיו גם הם יהיו תחת עינו הפקוחה של מס הכנסה, כאשר במקרים מסוימים יכולות להיות לכך השלכות מהותיות. עצם הגשת הדוח, למשל, עלולה להציף את שאלת התושבות וחבות המס בישראל בשנים שלפני 2016, מה שעלול לגרום לתשלום מס מהותי אשר יש להיערך אליו בהתאם. על כן, החשיבות בתכנון מוקדם והתייעצות בנוגע להיבטי המיסוי של רילוקיישן, ומצבים דומים, גבוהה מתמיד ולעיתים אף יכולה להכריע את הכף בשיקולי הכדאיות במעבר.


 לייעוץ בנושא רילוקיישן ומיסוי בינלאומי