לאחר שהפעילה רשמית את סעיף 50 המורה על עזיבת האיחוד האירופי, תצא בריטניה מהאיחוד האירופי במרץ 2019.
על פי העקרונות שסוכמו לאחרונה בין תרזה מיי לבין האיחוד האירופי, לא יהיה "גבול קשה" בין צפון אירלנד, הנחשבת לחלק מבריטניה, לבין הרפובליקה האירית. ככל הנראה תהיה תקופת מעבר של שנתיים נוספות, במסגרתם ינוהל משא ומתן על הסכם הסחר העתידי בין האיחוד האירופי לבין אנגליה. יש המאמינים שהסכם זה יהיה דומה להסכם שחתם לאחרונה האיחוד האירופי עם קנדה, שעניינו הקלות במכס והקלות בהליכי ייבוא וייצוא. העקרונות שסוכמו טעונים את אישורם של הממשלה הבריטית וכן של מוסדות האיחוד האירופי. כתוצאה מכך, מסתמן שיהיו גבולות מכס בין אנגליה לבין האיחוד האירופי. להלן נסקור בתמציתיות השלכות אפשריות:
- לישראל הסכם סחר חופשי עם האיחוד האירופי, המאפשר ייבוא וייצוא טובין בפטור ממסי ייבוא (על פי רוב), ואולם אין לישראל הסכם סחר חופשי עם אנגליה (האמור נכון גם למדינות נוספות להן הסכמי סחר מול האיחוד האירופי). מכאן, שעם ההיפרדות, עקרונית, לא יהיה עוד תוקף להסכמי הסחר החופשי הקיימים. משמע, נוצרת חשיפה לחבות במכס וביטול ההקלות הקיימות.
- חברות ישראליות שהקימו חברות בנות באנגליה במטרה לסחור עם מדינות אחרות, כגון מדינות ערב, עמן לאיחוד האירופי הסכם סחר חופשי, צריכות לקחת בחשבון את תפוגת התוקף של ההסכמים והצורך בכריתת הסכמים חדשים, אשר תוצאתם לא ידועה במועד זה.
- חברות המחזיקות מלאי באנגליה, המשונע או נמכר למדינות אירופאיות, יתמודדו עם גבולות מכס בין אנגליה לבין 27 המדינות האחרות החברות באיחוד האירופי. מכאן שמעבר טובין יהיה כרוך בפרוצדורות מכס, המשפיעות על זמני משלוח ואספקה, עלויות טיפול ואפשרות חיוב במסי ייבוא. במצב מורכב יותר בו טובין יגיעו מאירופה לאנגליה ומשם חזרה לאירופה, עשוי אף לחול כפל מס, בהיעדר פתרונות כדוגמת הישבון (תהליך של דחיית תשלום המס או החזר מיסי ייבוא ליצואנים).
- השלטונות באנגליה גיבשו המלצות והצעות חוק, ליום שאחרי ההיפרדות, אשר נראות יותר ככניסה מחודשת לאיחוד האירופי מאשר היפרדות ממנו, ועניינן גיבוש הסדרים למתן מעמד מיוחד לאנגליה מול האיחוד האירופי ול"ריכוך הגבולות". אולם כל אלה כפופים להסכמת האיחוד האירופי ונראה כי הדרך עוד ארוכה. ההמלצות כוללות, בין היתר, ייעול פרוצדורות מכס, פטור מהגשת מסמכי ייבוא וייצוא בגין טובין המועברים בין אנגליה ואירופה, ושימוש במסמכי משלוח משותפים אשר יאפשרו לטובין הנשלחים לאנגליה דרך האיחוד האירופי ולהיפך לא לשלם מכס במדינה דרכה עוברים.
- מוצע לאפשר הצגת מסמכים למכס און ליין לפני הגעת הטובין ולהכיר הדדית במעמד Authorised Economic Operator (AEO) ("גורם כלכלי מאושר" המונפק על ידי המכס לחברות שנבדקו ונמצאו אמינות) שהונפק באנגליה או באיחוד.
- הועלתה אפשרות לייסד שותפות מכס חדשה, שתאפשר לטובין הנכנסים לאנגליה ומובלים הלאה לצריכה באיחוד האירופי, כניסה ומעבר חופשי לאיחוד האירופי, כאשר אנגליה תיישם את תעריף המכס האירופי במדויק ותיתן טיפול מכס זהה לזה הניתן באיחוד האירופי. במקביל אנגליה תוכל ליישם תעריף מכס משלה ומדיניות סחר משלה בייבוא טובין לצריכה באנגליה.
על פי טיוטת נייר עמדה של האיחוד האירופי, בדבר הסדרי תקופת מעבר, שתימשך ממרץ 2019 ועד לסוף 2020, בתקופה זו הדין האירופי יהיה הדין המחייב באנגליה (למעט חריגים מסוימים לעניין בידוק בגבולות, הגירה, בחירות לפרלמנט האירופי וכו') וכן הסכמי הסחר של האיחוד עם מדינות שלישיות יהיה בתוקף. חרף זאת, ייאסר על אנגליה בתקופה זו לחתום על הסכמים בינלאומיים ללא הרשאה מצד האיחוד האירופי (אך כנראה אנגליה לא תוגבל מלנהל משא ומתן). האיחוד האירופי יזמין נציגים מאנגליה לדיוני ועדות מסוימים, אך לא תהיה להם זכות הצבעה. לאיחוד האירופי תהיה סמכות להשעות הסדר לעניין תקופת המעבר במקרה של הפרה כלשהי מצד אנגליה של כללי האיחוד, כשאין די זמן להפנותה לבית המשפט הגבוה לצדק של האיחוד האירופי.
מאידך, בפרסום רשמי של האיחוד האירופי נכון לסוף ינואר 2018, מבשר האיחוד על היפרדות נוקשה של אנגליה מהאיחוד האירופי. בפרסום אין אזכור לתקופת מעבר והמסר הוא שמיום 30 במרץ 2019 אנגליה תחשב "מדינה שלישית" כלפי האיחוד האירופי. משמע, מעבר טובין בין אנגליה לבין האיחוד האירופי יהיה כרוך במעברי מכס ופיקוח מכס, על הכרוך בכך לעניין הצהרות, ערבויות מכס, איסורים והגבלות על מעבר סחורות מסוימות, היעדר תוקף לרישיונות ייבוא וייצוא שהונפקו על ידי אחד הצדדים כלפי האחר, ועוד. AEO האנגלי לא יהיה עוד תקף בטריטוריית האיחוד האירופי. בדומה לכך, הסכמי הסחר החופשי שנחתמו בין האיחוד האירופי לבין צדדים שלישיים לא יהיו בתוקף כלפי אנגליה ולעניין כללי מקור לצורך הקלות הסכמי סחר חופשי ערך מוסף אנגלי לא יהיה בר צבירה כחלק מהערך המוסף האירופי. לעניין מע"מ – יחול מע"מ בייבוא מאירופה לאנגליה ולהיפך, החזרי מע"מ ורישומים באירופה לעניין מע"מ יופעלו כשם שמיושמים כלפי צדדים שלישיים, מה שכרוך ביותר פרוצדורות ועלויות תפעול לגבי חברות אנגליות.
לסיכומו של דבר, נראה שעדיין שוררת אי וודאות רבה וחרף המאמצים למזער את השפעות הסחר של ההיפרדות, נראה שיש מקום לשקול העברת מפעלי ייצור, מחסנים וזרועות הפצה מאנגליה לאירלנד או מדינות אחרות באירופה לצורך מסחר מול האיחוד האירופי, מול ישראל ומול מדינות נוספות בעולם.