מאמרים:

הדו"ח הלאומי ה-4 לאובדן והצלת מזון בישראל

06 מרץ 2019

חן הרצוג, שותף, כלכלן ראשי, BDO Consulting |

הדו"ח הלאומי ה-4 לאובדן והצלת מזון בישראל חושף:

אובדן המזון משפיע על יוקר המחייה: מייקר את מחירי המזון ב-11%

משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח 3,200 ₪ בשנה, שהם שווה ערך לחודש וחצי של צריכת מזון

ארגון לקט ישראל בשיתוף BDO, חושפים הבוקר את הדו"ח הלאומי ה-4 לאובדן והצלת מזון בישראל.  הדו"ח מציג לראשונה פרק העוסק באובדן המזון בצריכה הביתית ומציג את שווי אובדן המזון עבור משקי הבית בישראל.

שווי המזון האבוד בישראל, בהיקף של 2.5 מיליון טון, הינו 19.7 מיליארד ₪. כמעט מחצית מהאובדן הוא בר-הצלה, בהיקף של 1.2 מיליון טון ובשווי של כ-7 מיליארד ₪.

ממצאי הדו"ח מראים כי האובדן בצריכה הביתית של משקי הבית בישראל הסתכם בכ-880 אלף טון מזון, בשווי של כ- 7.9 מיליארד ₪. משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח 3,200 ₪ בשנה, שהם שווה ערך לחודש וחצי של צריכת מזון. עיקר האובדן בצריכה הביתית נובע מזריקת פירות וירקות.

הדו"ח חושף את השפעת אובדן המזון על יוקר המחייה: ההשפעות של האובדן בכל שלבי שרשרת הערך מייקרות את מחירי המזון בכ-11%. בנוסף, אובדן המזון פוגע בפריון במשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות לטמיון.

כדי לסגור את  פער אי-הביטחון התזונתי בישראל נדרש להציל 20% מהמזון האבוד, בשווי 3 מיליארד ₪. הצלת מזון מאפשרת לעשות זאת בעלות של 830 מיליון ₪ בלבד, כלומר תוך חסכון של 72% מהעלויות. זאת, מבלי לכמת את יתרונותיה הסביבתיים.

לדברי גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: "מהדו"ח עולה כי משפחה ממוצעת זורקת לפח חודש וחצי של צריכת מזון בכל שנה, בשווי 3,200 ₪. במקום לתת מענה נקודתי כגון מלחמה במחירי הקוטג' והמילקי, על מדינת ישראל להפנים את היתרונות הרבים של הצלת מזון ולגבש מדיניות לאומית, יעדים ולתקצב נושא זה. על התכנית לתת את הדעת לכל שרשרת ערך המזון – משלב החקלאות, עובר ברשתות הקמעונאיות והשיווק ועד הצריכה הביתית. באוקטובר 2018 כנסת ישראל הכירה ביתרונות הרבים של הצלת המזון ואישרה את 'החוק לעידוד הצלת עודפי מזון'. על הממשלה הבאה לאמץ את הצלת המזון כפתרון משמעותי למיגור אי הביטחון התזונתי ולהציב נושא זה כנושא מרכזי על סדר יומה  - הכלכלי, החברתי והסביבתי ".

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO: "עלויות אובדן המזון, מתגלגלות בסופו של דבר לכיסו של הצרכן ומשפיעות על יוקר המחיה בישראל, וגורמות להתייקרות של 11% במחירי המזון. בנוסף, אובדן המזון פוגע בפריון במשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות לטמיון ופוגע בתחרותיות של תעשיית המזון הישראלית.

לפיכך, מדיניות הצלת מזון וחלוקתו לשכבות מוחלשות היא מדיניות כלכלית אפקטיבית דווקא בישראל, בה חלק נכבד מההוצאה של משקי הבית היא על מזון. הצלת מזון היא נוסחה מנצחת, שמאפשרת לסגור את פער אי הביטחון התזונתי תוך חסכון ישיר למשק בסך של כ- 2 מיליארד ₪. בכימות היתרונות החברתיים והסביבתיים העודפים החיסכון למשק אף עולה על 4.5 מיליארד ₪".  

ארגון 'לקט ישראל' הציל בשנת 2018 כ-2.2 מיליון ארוחות מבושלות מבסיסי צה"ל, בתי מלון, חברות הסעדה, מסעדות ועוד וכ-15.5 אלף טון תוצרת חקלאית בשווי כולל של כ-150 מיליון ₪. עודפי המזון הללו מועברים מדי שבוע ללמעלה מ- 175,000 נזקקים באמצעות כ-200 עמותות ברחבי ישראל.

 

להורדת הדו"ח המלא >

 

לכתבות בנושא:

"היקף המזון המושלך בישראל בשנה: 2.5 מיליון טון בשווי 20 מיליארד שקל"- כלכליסט

"זורקים אוכל: משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח 3,200 שקל בשנה, וכולנו משלמים את המחיר" - גלובס

"עיניים גדולות, בזבוז עצום: משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח 3,200 שקל בשנה" - דה מרקר

"19 מיליארד שקלים שהולכים לפח בשנה: נתוני אובדן המזון נחשפים" - וואלה