מאמרים:

ניוזלטר לוועדות ביקורת בהתיישבות- ינואר 18

01 ינואר 2018

לחברי ועדות הביקורת בקיבוצים שלום רב,

אנו שמחים לשלוח אליכם ניוזלטר נוסף שנכתב במיוחד עבורכם. הפעם בחרנו לכתוב על נושא יחסי קיבוץ – אגודה קהילתית, הסדרה שתאפשר "לחיות ביחד, בחברה טובה, בשלום ובנחת".

נודה לקבלת רעיונות ודעות על נושאים שחשוב שנעסוק בהם בעלונים הבאים. כל הערה או הארה יתקבלו בשמחה על ידי חברי צוות הקיבוצים של קבוצת ביקורת פנימית וניהול סיכונים BDO :

 

זהר טויזר

8182721 - 054

נעם קדמן

7491769 - 050

אורית פורד

7726730 - 050

יניב ברק

5520500 - 052

שטרני מעטוף

2289388 - 054

רבקה הרלינג

050-6927950

יניב בן צבי

050-2056025

 

לקראת השנה האזרחית החדשה נאחל שתהא שנה של צמיחה, שגשוג ופריחה.

שנשכיל לחיות ביחד, בשכנות טובה, בשלום ובנחת.


 

יחסי קיבוץ – אגודה קהילתית, הסדרה שתאפשר "לחיות ביחד, בחברה טובה, בשלום ובנחת"

דבורה עומר בספרה דירה להשכיר מדברת על יחסי שכנות. הספר מסתיים בפסקה: "נוכל לחיות ביחד, בחברה טובה, בשלום ובנחת... כך בעמק יפה בין כרמים ושדות..., גרים עד היום, שכנים טובים חיי-שלום".

כחלק מהליך הגידול והצמיחה הדמוגרפית בקיבוצים רבים, נקבע המודל של הקמת שכונת הרחבה קהילתית בה  בונים את ביתם תושבים המצטרפים לישוב הקיבוצי מבלי להצטרף לחברות בקיבוץ.

על מנת לאפשר מתן שירותים מוניציפאליים ראויים  וחיי קהילה  מגוונים,  מוקמת אגודה קהילתית מוניציפאלית בה חברים חברי הקיבוץ הוותיקים ותושבי שכונת ההרחבה.

כך נוצר מצב לפיו מתפקדות מספר רשויות באותו הישוב בו זמנית ולעיתים, בהעדר הגדרה סדורה וחלוקת תפקידים מוסכמת חשוף הקיבוץ לאי הסכמות, חילוקי דעות וסכסוכים הפוגעים ברקמת החיים המשותפת. משכך, הסדרת היחסים בין הקיבוץ לאגודה הקהילתית מבעוד מועד הכרחית.

להלן תמצית מפסיקה שניתנה על ידי רשם האגודות השיתופיות בחודש יוני 2017 בהתייחס לתלונה שהגיעה לפתחו.

רקע:

קיבוץ מתחדש בו כמאה חברים פועל להגדלת האוכלוסייה ולצמיחה דמוגרפית. הפעילות התבצעה במספר מישורים בהם קליטת חברים במעמד "חברים בעצמאות כלכלית" וכן באמצעות הקמת שכונת הרחבה בה נקלטו תושבים שאינם חברים.

משכך, לאחר מספר שנות פעילות, התווספו לאוכלוסיית הקיבוץ כשישים חברים במעמד "חברים בעצמאות כלכלית" וכחמישים מועמדים נוספים נמצאים בתהליכי בניה וקליטה. מדיניות הקיבוץ הינה להמשיך ולקלוט חברים חדשים בעצמאות כלכלית, כך שצפוי מצב שתוך זמן קצר החברים בעצמאות כלכלית יהיו רוב מוחלט מקרב החברים בקיבוץ. במקביל, נקלטו ארבעים תושבים בשכונת ההרחבה.

על מנת להיערך לקליטת תושבים חדשים במעמד שונה, נוסדה על ידי הקיבוץ אגודה קהילתית שתפקידה לנהל מוניציפאלית את הישוב ובה חברים: חברים ותיקים וחברים חדשים וכן תושבים בשכונת ההרחבה.

תלונה:

חברים באגודה הקהילתית פנו במהלך השנה האחרונה בתלונה לרשם האגודות השיתופיות לפיה קיימים ליקויים בהתנהלות האגודה הקהילתית. עם קבלת התלונות, העבירה המפקחת במשרד רשם האגודות השיתופיות את התלונות לאגודה הקהילתית לקבלת התייחסותה.

לאחר כשלושה חודשים, מאחר ולא התקבלה התייחסות מצד האגודה, מונתה על ידי המפקחת במשרד הרשם חוקרת לבדיקת התלונות. לאחר כארבעה חודשים הוגש דוח החוקרת והמלצותיה.

בעקבות הממצאים וכפועל יוצא מהם, החליט רשם האגודות השיתופיות לפזר את ועד ההנהלה הן של האגודה הקהילתית והן של הקיבוץ ולמנות לכל אחת מהאגודות ועד ממונה.

הרשם מציין בהחלטתו כי חלק גדול מהנושאים, בהם שני הוועדים הממונים יצטרכו לטפל, יהיו הפרדת הפעילות הכספית בין האגודות וכן בדיקת והסדרת התמחור של השירותים והתקציבים הכרוכים בהפעלת האגודה הקהילתית.

עוד קבע הרשם כי תוקם מנהלת משותפת לשני הוועדים אשר בה יכהנו כל אחד מהחברים בשני הוועדים  וכן נציג מטעם המועצה האזורית ונציג מטעם התנועה הקיבוצית במטרה להסדיר את מערכת היחסים הכספיים והניהוליים בין הקיבוץ לאגודה וכן להרגעה וישוב המתחים והמחלוקות בין האוכלוסיות השונות בישוב.

להלן ריכוז הליקויים שנמצאו בדוח החוקרת והחשיפות הנובעות מכך:

 

ממצא

חשיפה

דרכים לפתרון

1.

בטווח הנראה לעין מספר החברים בעצמאות כלכלית יעלה על מספר החברים הוותיקים.

קיומן של שתי קבוצות בעלות אינטרסים שאינם חופפים בקיבוץ אחד, חושפת אותם לניגודי עניינים (כפי שצוין על ידי רשם האגודות השיתופיות בפסיקה קודמת).

דוגמא:

לחברים הוותיקים אינטרס בהרחבה והגדלת הפעילות המשקית שכן, הינם הבעלים של  המערכת המשקית והם הנהנים מפירותיה.

החברים החדשים מעוניינים בשמירת סביבה כפרית עם כמה שפחות פעילות עסקית העלולה לגרום למפגעים סביבתיים.

פעילות  להאחדת סטאטוסים וביטול מעמד חברות בעצמאות כלכלית.

2.

ועד ההנהלה של האגודה הקהילתית לא התייחס במשך שלושה חודשים למכתב המפקחת מטעם הרשם ולא נתן תשובות לתלונות שהוגשו.

אי מתן תשובה לפניה חושפת את האגודה והקיבוץ למינוי חוקר מיוחד  שבסופו של תהליך הביא למינוי ועד ממונה לניהול האגודה הקהילתית והן לניהול הקיבוץ.

מתן מענה לכל פנייה המתקבלת בקיבוץ  ובאגודה הקהילתית תוך קביעת מתווה לתיקון הליקויים שעלו.

3.

האגודה הקהילתית נוהלה במשך 7 שנים על ידי הקיבוץ, לא התקיימו בחירות ולא  נבחרו מוסדות נפרדים לניהול האגודה, כנדרש על פי תקנון האגודה הקהילתית.

ניהול שלא על פי התקנון ואי בחירת מוסדות, חושפים את האגודה למצב לפיו החלטותיה התקבלו שלא בסמכות.

הקפדה על קיום בחירות  למוסדות האגודה, כנדרש בתקנון האגודה.

4.

לא התקיימה הפרדה ניהולית וחשבונאית בין האגודה לקיבוץ. כלומר, לא נוהלו ספרי חשבונות נפרדים לאגודה הקהילתית ולקיבוץ כנדרש על פי דין. כמו כן, האגודה דיווחה על אי פעילות כספית בעוד שבפועל גבתה מיסים וניהלה תקציב.

דיווח על העדר פעילות כספית, בניגוד להנחיות תקנות ניהול ספרים, חושף את האגודה לפסילת ספרים.

כמו כן, אי ניהול הכנסות והוצאות האגודה בחשבון בנק נפרד מזה של הקיבוץ אינו מאפשר קיום פיקוח ובקרה אחר הפעילות הכספית.

ניהול כספי נפרד בין הקיבוץ לאגודה הקהילתית הכולל, חשבון בנק נפרד, רישום הכנסות והוצאות והפקת דוחות כספיים עצמאיים.

5.

על פי הוראת הרשם, מחויבת האגודה בכינוס אסיפה כללית תוך 30 יום מקבלת מכתב מרשם האגודות השיתופיות.

בפועל – לא כונסה האסיפה אלא רק כחודשיים לאחר שנשלחה תזכורת.

אי עמידה בהוראות הרשם הנובעות מתקנות האגודות השיתופיות, חושף את האגודה לתביעות משפטיות וסנקציות על אי יישום הנחיות על ידי הרשם.

יש לכנס את האסיפה הכללית תוך 30 יום מקבלת הנחיה מרשם האגודות השיתופיות.

6.

לא התבצע הליך לבחירת יו"ר ועד ההנהלה וכן לא נבחרה ועדת ביקורת בהתאם להוראת המפקחת האזורית .

אי עמידה בהוראות החוק, חושף את האגודה לתביעות.

קיום בחירות ליו"ר ועד ההנהלה ובחירת ועדת ביקורת כנדרש.

7.

הצבעות חשאיות לבחירת רשויות האגודה אינן מתנהלות על פי תקנות רשויות האגודה.

פסילת תוצאות ההצבעה.

הקפדה על התנהלות על פי התקנות.

8.

חברים בחופשה מיוחדת או חברים שאינם מתגוררים בקיבוץ אינם כלולים ברשימת בעלי זכות ההצבעה.

מניעת השתתפות בהצבעה מחברים מסוימים עלולה לחשוף את האגודה לפסילת ההחלטות שהתקבלו.

אין למנוע זכות הצבעה מחברים בשל מעמדם.

 

סיכום

הרחבת הקיבוץ וקליטת תושבים חדשים מחייבת לא אחת חשיבה יצירתית ומתאפשרת, בין היתר, הודות להקמת שכונת הרחבה והקמת אגודה מוניציפאלית – קהילתית, בה נוטלים חלק הן חברי הקיבוץ והן תושבי ההרחבה ומתפקידה קיום קהילה אחת בקיבוץ וניהולה.

יחד עם זאת, קיומן של מספר רשויות בישוב אחד (קיים בנוסף ועד מקומי) מחייב הסדרה וקביעת אורחות חיים משותפים לכלל התושבים. ההסדרה מתחייבת, הן במישור הארגוני הפורמאלי והן במישור ההסכמות הבלתי פורמאלי.

מתפקידי ועדת הביקורת לבצע, באמצעות המבקר הפנימי, דוח ביקורת במסגרתו תיבדק מערכת היחסים והתנהלות הקיבוץ מול האגודה הקהילתית, זאת על מנת לחשוף ליקויים בדרך ההתנהלות ולוודא הסדרה בין הרשויות השונות הפועלות בה בעת באותו הישוב. בנוסף, על ועדת הביקורת לוודא כי שתי הרשויות האחרות הקיימות בישוב (ועד מקומי ואגודה קהילתית) פועלות כנדרש ובהתאם לרגולציה החלה עליהן.

כך נצליח לחיות ביחד, בשכנות טובה, בשלום ובנחת.


 

צור קשר עם המומחים שלנו לביקורת פנימית בקיבוצים