כותב: גידי מאור, שותף בGIL-CSC ייעוץ אסטרטגי, BDO
בקצרה
המידע הארגוני כיום גדל ומגיע ממגוון מקורות, מה שמייצר אתגרים חדשים ביכולת לנהל, לנתח ולמנף אותו, ומעלה את השאלה מה לעשות עם הררי המידע – הביג דאטה - המצטברים בארגון.
בעקבות כך, החלו ארגונים שונים בעולם לגבש מהלכים להבניית המידע ובפרט, לגבש אסטרטגיית פעולה שתאפשר לרתום את המידע לצורכי פיתוח עסקי. על פי הערכות במספר ענפים, 10% עד 20% מהחברות כבר עושות שימוש מתוחכם בנתונים ונשענות על ניתוח ביג דאטה לקבלת החלטות, פיתוח מוצרים חדשים ויצירת הכנסות נוספות.
השימושים הנפוצים ביותר הם ניתוח פעילות הלקוחות והסקת מסקנות אודות השירות או המכירות, לצד ניתוח למטרות התייעלות ומניעת הונאות. המגמה הנוכחית מצביעה על כך שהנטייה כיצד להשתמש במידע, מושפעת ממידת התחרות והרגולציה בסביבה בה פועל הארגון.
התרחבות השימוש בביג דאטה (BIG DATA) כמנוע צמיחה עסקי , מובילה לכך שתהליכים אסטרטגיים דורשים יותר ויותר לקחת בחשבון את קיומו של המידע. בהתאם, עולה שיעור הארגונים שמדברים על גיבוש אסטרטגיית ביג דאטה כנגזרת אופרטיבית לאסטרטגיית החברה.
ואכן, אסטרטגיית ביג דאטה מוצלחת דורשת שינוי ב-DNA הארגוני וצריכה להתייחס לגורמים שונים, בראשם: המרת היעדים האסטרטגיים ליוזמות ביג דאטה (Big Data Initiatives), זיהוי פערי מימוש ביחס למצב הארגון, תעדוף היוזמות על פי תרומה ויכולת מימוש, וכמובן תכנית ליישום בפועל.
בעוד שאין תשובה ברורה לטיימינג הנכון לגיבוש אסטרטגיית ביג דאטה, מתבהרת התמונה כי מהלכים כאלו, מלאים או חלקיים, יכולים להביא לחיזוק היתרון התחרותי וליצירת מנועי צמיחה חדשים וגמישים יותר לשינויים.
בעידן שבו היקפי המידע גדלים בקצב מסחרר, כל ארגון שואל עצמו מה לעשות עם הררי המידע המצטברים בו – מה שקרוי ביג דאטה (BIG DATA), או "נתוני עתק" בעברית צחה.
המידע הארגוני לא רק גדל, הוא גם מגיע ממגוון מקורות שונים, כגון M2M ו-mobile devices - גורם המוסיף למורכבות ולקושי הכרוכים בהתמודדות ובארגון המידע.
בעבר התרגלו הארגונים לטפל במידע שנוצר בעיקר בתוך הארגון, מבוסס על מערכות המידע הארגוניות וניתן לניתוח בקלות יחסית. הארגונים נהגו לנתח בעיקר מידע היסטורי והסיקו מסקנות שונות, לרבות ניסיונות לחזות פעילות של לקוחות וספקים.
כיום, יותר ויותר מידע מגיע מרשתות חברתיות וטלפונים ניידים או נאסף במרחבי הרשת ומגיע בצורה מבוזרת; הוא מאוחסן במספר מקומות בארגון ומקשה מאוד על קבלת החלטות, ובעיקר על מינוף המידע בכדי לקדם את העסק. אנו רואים גם יותר ויותר שימושים העוסקים בניתוח והסקת מסקנות במידע המתקבל בזמן אמת, מתן מענה מידי לצרכים הנוצרים וניתוח למטרות חיזוי (predictive analysis).
האתגרים המתוארים לעיל, הביאו לכך שארגונים שונים בעולם החלו לגבש מהלכים להבניית המידע, ובעיקר לגבש אסטרטגיית פעולה - כיצד להפוך את המידע לתורם לקבלת החלטות ומנוע לצמיחה.
ההערכות כיום הן כי במספר ענפים, בהם פיננסים, טכנולוגיות ותקשורת, כ-10%-20% מהחברות כבר מבצעות שימוש חכם בנתוני עתק - ביג דאטה (BIG DATA) - בכדי לקבל החלטות, לפתח מוצרים חדשים ולייצר הכנסות נוספות. נתונים אלו נכונים למדינות המתקדמות בתחומן באירופה וארה"ב.
ראוי לציין שכיום מרבית הארגונים עושים שימוש כלשהו במידע לצורךBI (Business intelligence – "בינה עסקית") או ניתוחים שוטפים - אך רק מעטים מצליחים לנצל את המידע בצורה מתוחכמת יותר, כגון ייצור הכנסות ממוצרים חדשים או ביצוע מהלכי התייעלות מבוססי ניתוח ביג דאטה (BIG DATA).
בקרב הארגונים העושים שימוש מתוחכם בניתוח ביג דאטה (BIG DATA), השימוש הנפוץ ביותר הוא לניתוח הפעילות של הלקוחות והסקת מסקנות הקשורות למכירות או שירות לקוחות. שימושים נפוצים נוספים הם ניתוח ביג דאטה למטרות התייעלות ומניעת הונאות.
ארגונים בתחום הפיננסי, למשל, יכולים לזהות הרגלי שימוש בכרטיסי אשראי, על מנת לזהות את מאפייני הצריכה, ולספק הצעות ערך המותאמות אישית לכל משתמש; ארגונים יצרנים, יכולים לזהות פעילות חריגה בקווי הייצור, על מנת לחזות תקלות או פגיעה באיכות המוצרים, וליזום בהתאם מהלכי תחזוקה מונעת.
ככלל, ניכרת מגמה שארגונים הנמצאים בסביבה תחרותית מתונה אך עם רגולציה גבוהה ייטו לפתח אסטרטגיות לשימוש במידע בעיקר למניעת הונאות וציות (למשל, בתי חולים); בעוד שארגונים הפועלים בסביבה תחרותית מאוד עם רגולציה מקלה יחסית, ייטו להשתמש במידע לפיתוח חווית הלקוח, מתן השירות ופיתוח מוצרים חדשים (למשל, חברות בתחום הקמעונאות).
עידן הביג דאטה (BIG DATA) מציב אתגרים רבים בשלבי התכנון האסטרטגי ופיתוח העסקים של החברה. כמויות המידע, ביזורו בארגון וזמינותו הופכים לנכס מהותי שרבים מהארגונים לא יודעים כיצד לנצל. תהליכים אסטרטגיים ידרשו יותר ויותר לקחת בחשבון את קיומו של המידע, הן בשלבי ניתוח החברה ויכולותיה, שלב הבנת הסביבה העסקית (למשל, ניתוח מידע המתקבל מרשתות חברתיות), והן בהחלטות עסקיות מהותיות, כמו פיתוח מוצרים ושירותים חדשים, הגדרת הבידול התחרותי ובחירת ההערכות העסקיות לשנים הבאות.
יותר ויותר ארגונים מדברים כיום על גיבוש אסטרטגיית ביג דאטה שהינה הנגזרת האופרטיבית לאסטרטגיית החברה, ומגדירה את הערכות החברה למינוף המידע שברשותה ותמיכתו ביעדים האסטרטגיים (פיתוח מנועי צמיחה, התייעלות, שירות לקוחות ועוד)
אסטרטגיית ביג דאטה (BIG DATA) מוצלחת צריכה לקחת בחשבון גורמים כגון:
- המרת היעדים האסטרטגיים לרשימת יוזמות ביג דאטה (Big Data Initiatives)
- מיפוי תמונת המצב בארגון: נכסי הנתונים, אנשי מפתח בתהליך וכיו"ב
- זיהוי הפערים למימוש היוזמות (Initiatives)
- תעדוף היוזמות לפי תרומתן ((Benefits והיכולת ליישם אותן (Feasibility)
- בניית תכנית ליישום תוך שימת דגש על שלושה ממדים עיקריים - השלמת יכולות, גיבוש מדיניות, וניהול השינוי.
ארגונים שואלים את עצמם מתי נכון לגבש אסטרטגיית ביג דאטה (BIG DATA), אולם על כך אין תשובה ברורה. ישנם ארגונים שיעדיפו להתחיל במימוש פשוט יחסית של ביג דאטה, לצורך מוניטיזציה של המידע הקיים או למהלך של התייעלות. אחרים יסברו כי נדרש מהלך מובנה יותר וגיבוש אסטרטגיית ביג דאטה שלמה לפני שמתחילים לפעול.
ככול שעובר הזמן מתבהרת יותר ויותר התמונה כי מהלכי אסטרטגיית ביג דאטה (BIG DATA STRATEGY), מלאים או חלקיים, יכולים להביא לחיזוק היתרון התחרותי של החברות, למצב עצמן כחדשניות, לייצר מנועי צמיחה חדשים ולהיערך מהר יותר ברמה התפעולית לשינויים בשוק.
יישום מוצלח מחייב קביעת מטרות ברורות ושינוי ב-DNA הארגוני (מ-Data usage ל- Data Driven Organization), אך זה שווה את זה. הביג דאטה כאן להישאר ומי שיקדים למנף את המידע ולגבש הערכות עסקית בצורה מושכלת - ישיג יתרון תחרותי על מתחריו; מאידך, ארגונים שלא יאמצו אסטרטגיה הכוללת ניהול ומינוף ביג דאטה (BIG DATA) יישארו מאחור.
