עד לפני זמן לא רב, אם הייתם שואלים מנהלים כיצד הם משלבים התפתחויות גיאופוליטיות בתוך הערכת המצב העסקית שלהם, סביר להניח שרבים מהם היו מזכים אתכם במבטי תמיהה. מלבד חברות בין-לאומיות גדולות שיש להן פעילות במדינות שונות, התפתחויות גיאופוליטיות כמו עימותים צבאים, משברים חברתיים או שינויים פוליטיים במדינות אחרות, נתפסו כאירועים שחורגים מגבולות הניתוח של הסביבה העסקית המיידית והחשובה.
העולם השתנה, וכיום סיכונים גיאופוליטיים הפכו מ-Non-issue ל-Issue גדול. סין, שמחזיקה רבות משרשראות האספקה העולמיות, מתעקשת לאכוף מדיניות של "אפס קורונה", מה שמוביל לפגיעה קשה בתהליכי הייצור במדינה ולפגיעה באספקת חומרים לשאר העולם. אוקראינה ורוסיה, מדינות מוצא חשובות של מספר חומרי גלם קריטיים לתעשיות רבות, מצויות כרגע במלחמה שסופה אינו נראה לעין, וגם היא משליכה על זמינות של חומרים ומחירם. השימוש הרוסי במנוף האנרגיה כדי להגיב על התמיכה המערבית באוקראינה, מעורר טלטלה בשוּקי הנפט והגז ומוביל לעליות מחירים חדות ברחבי העולם ולהשפעות על הכלכלות המקומיות, לרבות סגירה של מפעלים. במקביל, המלחמה פוגעת באספקה של חיטה מאוקראינה למדינות מתפתחות, כולל שכנותיה של ישראל, מה שיכול להוביל להתערערות המצב הפנימי במדינות הללו, ולהקרין גם על מצבה הביטחוני של ישראל ולפגוע ביציבות הדרושה לעסקים.
זהו רק תיאור חלקי של הטלטלות החריפות בסדר העולמי שמתרחשות בימים אלו. אף חברה עסקית, קטנה כגדולה, אינה יכולה לחמוק מהשפעות ישירות או עקיפות של ההתפתחויות העולמיות הדרמטיות, והמנהלים החלו להפנים זאת. דוח סקר הסיכונים הגלובלי של BDO לשנת 2022 שנערך בקרב 500 מנהלים מרחבי העולם והתפרסם בחודש יולי האחרון, מצביע באופן מובהק על השינוי החד בחשיבות שמנהלים החלו לתת לסיכונים גיאופוליטיים. הסקר עסק בסיכוני שרשרת אספקה, והמנהלים דירגו את הסיכונים הגיאופוליטיים במקום הראשון מבין הסיכונים החמורים ביותר שמשפיעים לרעה על ארגוניהם.
הסקר גם חושף פער ניכר בין ההבנה של רבים מהמנהלים באשר לסיכונים הגיאופוליטיים שהם חווים, לבין המענה הבלתי מספק של יכולת ההתמודדות עם סיכונים אלו. לפי כל האינדיקציות, הסיכונים הללו צפויים להמשיך ולהשפיע בחריפות על הסביבה העסקית גם בשנים הבאות – החרפה במלחמות הסחר בין ארצות הברית לסין, לצד המתיחות הנמשכת בין המערב לרוסיה; משבר האנרגיה העולמי והאתגרים הכרוכים בתהליכי מעבר לאנרגיות נקיות יותר; משבר האקלים והעלייה בהיקפים ובעוצמות של פגעי מזג אוויר קיצוני שנגרמים כתוצאה ממנו.
בנסיבות הללו אין לארגונים עסקיים את הפריבילגיה להמשיך להתמודד עם ההתפתחויות הגיאופוליטיות הדרמטיות של השנים האחרונות באמצעות צעדים נקודתיים ותגובתיים. צורת המענה הזו אינה מותאמת למציאות החדשה שתלווה אותנו גם בעתיד הנראה לעין, וארגונים תאבי חיים צריכים להתחיל לנהל את הסיכונים הגיאופוליטיים כחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית שלהם. ניהול הסיכונים הגיאופוליטיים צריך להתחיל בעיסוק אסטרטגי של ההנהלה הבכירה באיתור הסיכונים הללו, ולהמשיך בעיסוק שיטתי ורציף בניהול שלהם – זיהויים, ניתוחם, וגיבוש ויישום צעדי התמודדות.
עם זאת, ניהול הסיכונים הגיאופוליטיים שונה ומורכב יותר מניהול סיכונים תפעוליים ואחרים שנכללים במסגרת ניהול הסיכונים התאגידי (ERM – Enterprise Risk Management). סיכוני ERM נכללים ברשימה סגורה ומוכרת למדי, והאתגר המרכזי של המבקר הפנימי ומנהל הסיכונים הוא להצליח להעמיק חקור אל תוך הארגון המבוקר, כדי לזהות אלו מבין הסיכונים המוכרים מתקיים בארגון. לעומת זאת, הסיכונים הגיאופוליטיים הם סיכונים חיצוניים לארגון, שמשליכים עליו מבלי שיש לו יכולת להשפיע על עצם התרחשותם. חמור מכך, סיכונים אלו אינם ידועים מראש וקשה לצפות אותם מכיוון שפעמים רבות הם באים לידי ביטוי בשל התלכדות גורמים שמשפיעים זה על זה.
בהתאם למורכבות ולייחודיות של הסיכונים הגיאופוליטיים, אנו מציעים לנהל אותם באמצעות תפיסה אסטרטגית כוללת, כזו שתעזור להעריך את הסיכונים לארגון בתהליך שיטתי ומתמשך, ולסייע לארגון להיערך להתמודדות מושכלת עימם. אסטרטגיה זו כוללת שלוש "שכבות" המשלימות זו את זו: "סריקת אופק" שתסייע לזהות סיכונים מתפתחים, מנגנוני מוכנות אל מול הסיכונים הללו, ופיתוח תרבות חוסן שתסייע להתמודד גם עם סיכונים שהארגון לא צפה ולא נערך אליהם.
סריקת אופק (Horizon scanning) - בדומה לפעולתו של מכ"מ, מנסה לאתר סיכונים בשלבי התפתחותם המוקדמים, במטרה לספק מרחב זמן להיערך אליהם. זו אינה שיטת חקירה ספציפית, אלא מסגרת-על שניתן ליישם בדרכים שונות, והיא רלוונטית במיוחד לאיתור וניתוח של סיכונים גיאופוליטיים. אנו מציעים ליישם את סריקת האופק באמצעות שילוב בין שני סוגי פעילויות:
- ניטור סיכונים - מעקב שוטף בגישת Bottom-Up אחר אירועים והתפתחויות בסביבה העסקית הישירה של הארגון ובסביבה הגלובלית. מטרת הניטור והמעקב השוטפים היא להגביר מודעות מצבית של ההנהלה הבכירה לשינויים בסביבה החיצונית, להתריע על התפתחות סיכונים (והזדמנויות) חדשים, ולאתר סימנים למגמות חדשות המחייבות התייחסות ומענה. תוצרי המעקב השוטף יכולים לבוא לידי ביטוי באמצעות דוחות עיתיים המוגשים להנהלת הארגון.
- ניתוח תרחישי עתיד - מחקר בגישת Top-Down של סיכונים מתהווים או סיכונים אפשריים שיכולים להתפתח בעתיד. ניתוח תרחישי העתיד יכול להיעשות באמצעות מגוון מתודולוגיות כגון סקירות ספרות, תשאול מומחים, או מתודולוגיות דינמיות דוגמת Scenario planning, סימולציות ומשחקי מלחמה עסקיים, ובסיוע כלים טכנולוגיים מתקדמים. התפתחויות בתחום למידת המכונה, ובמיוחד בעולמות ה-NLP (Natural Language Processing), מוסיפות היום לארסנל הכלים גם את האפשרות להשתמש בפלטפורמות אנליטיות מתקדמות, שמזהות דפוסים ומגמות אפשריות מתוך נתוני העתק (Big Data) שברשת האינטרנט ובמאגרי המידע השונים.
מנגנוני מוכנות - מיועדים לסייע לארגון להיערך מבעוד מועד לקדם את פני הרעה ולשפר את יכולת ההתמודדות עם איומים מהותיים פוטנציאליים. כאמור, סיכונים גיאופוליטיים הם סיכונים מורכבים להבנה ולזיהוי מבעוד מועד. תהליכי סריקת האופק, ובמיוחד ניתוח תרחישי העתיד במתודולוגיות שונות, הם הכלים הטובים ביותר לשפר את הסיכויים של הארגון לאתר את "העתידים האפשריים" (Possible futures) הרלוונטיים אליו ומסכנים אותו. על בסיס מפת סיכונים זו, הארגון יכול לגבש את אסטרטגיית ההתמודדות שלו בשני שלבים:
- הגדרת תרחישי ייחוס - בשלב זה מגדירים רשימה מצומצמת של סיכונים מהותיים שהארגון אינו ערוך להתמודד עימם כיום (אירועי קיצון או תהליכים מתפתחים), ומגבשים את התרחיש החמור-סביר שיכול להתפתח כתוצאה מכל אחד מהם.
- פיתוח ויישום של תוכניות היערכות – על בסיס תרחישי הייחוס, מפתחים תוכניות פעולה כוללות ופרטניות של מענה, כולל הגדרה של תהליכי בקרה ופיקוח על היישום שלהן.
תרבות חוסן - המושג מתייחס לתפיסה המשלבת ערכים ומנגנונים שונים, שכולם יחדיו נועדו לפתח את היכולת הבסיסית של הארגון להתמודד עם הפתעות ומצבי משבר שלא זוהו מראש, ולהתאושש מהם. מנגנוני סריקת האופק ותוכניות המוכנות יכולים לשפר באופן אמיתי ומשמעותי את היכולת של ארגון להתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים ולצמצם את השפעתם המזיקה. עם זאת, אין בנמצא ולא יכול להימצא, מנגנון שיחזה באופן הרמטי את הסיכונים הגיאופוליטיים שיכולים להתפתח, ולכן על הארגון לסגל לעצמו DNA של חוסן. ניתן להשיג זאת באמצעות שילוב של פרקטיקות שונות, הקשורות כולן בליבת התרבות הארגונית והאסטרטגיה של הארגון:
- מנגנוני אג'יליות - טיפוח תרבות ארגונית המאפשרת תפקוד מיטבי במצבי משבר והשתנות מהירה תחת לחץ. הדבר נעשה באמצעות ערכים ומנגנונים דוגמת ביזוריות של תהליכי קבלת ההחלטות, מבנה ארגוני רשתי, פתיחות ושקיפות בתקשורת הפנימית, ועוד.
- רשתות ביטחון - בחינה וארגון מחדש של נכסי הארגון ומשאביו, כדי ליצור עתודות וגיבויים שיבטיחו שרידות של הארגון במצבי חירום ותקופות משבר. כך למשל, בסקר הסיכונים הגלובלי העדכני של BDO העידו מנהלים שונים כי שינו את האסטרטגיה התפעולית שלהם באופן שמתעדף שיקולים של חוסן על פני שיקולי יעילות (למשל, גיוון מקורות האספקה למרות מורכבות תפעולית ועלויות תפעוליות גבוהים יותר).
לסיכום, הסביבה הגיאופוליטית צפויה להמשיך ולהתאפיין בשנים הקרובות באי ודאות קיצונית וחריפה, ואין חברה עסקית או ארגון שיוכלו להתחמק מהשפעותיה השליליות. מציאות "משובשת" זו מציבה סיכונים חריפים למי שהופתע ונתפס לא מוכן, אך גם הזדמנויות חדשות למי שישכיל לעסוק בתרחישי העתיד ולהיערך אליהם. לכן ארגונים חייבים להתחיל לנהל אסטרטגיה שיטתית של ניהול הסיכונים הגיאופוליטיים שלהם באמצעות פרקטיקות של ארגון הלומד את הסיכונים המתפתחים בסביבה החיצונית הרחבה שלו, מתכונן להיערך למרכזיים שבהם, ובונה את חוסנו להתמודד גם עם אלו שלא צפה מבעוד מועד.
ליצירת קשר עם המומחים שלנו >>