היערכות לקראת הוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים - דוח סביבה, חברה וממשל ((ESG

בתקופה האחרונה נושאים הקשורים לשינויי האקלים עולים לסדר היום הציבורי בתדירות עולה. לצד דיווחים שוטפים על השפעות שונות של שינויי האקלים ברחבי העולם, קיימות גם יוזמות שנועדו להתמודד עם אותם שינויים (Adaptation), ואף מנסות לצמצם את השפעת הגורמים המאיצים את שינויים אלה (Mitigation). חלק מיוזמות אלה מגיעות מעולמות הפיננסים וההשקעות, ומטרתן לסייע במעבר (Transition) הכלכלה העולמית לכלכלה דלת פחמן, וכן גם לסייע בהתמודדות עם הסיכונים הפיזיים הכרוכים בשינויי האקלים. גם בישראל קיימות יוזמות מסוג זה, חלקן פרטיות וחלקן פרי יוזמת הרגולטורים השונים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל הוא אחד הרגולטורים שנוקטים בגישה אקטיבית בנושא ההתמודדות עם שינויי האקלים והמעבר לכלכלה דלת פחמן, והוא מפרסם חומר רב והוראות מחייבות בנושאים אלה. המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הצהיר בפומבי על כוונת הפיקוח לחייב בהקדם את הבנקים לדווח על מידת החשיפה שלהם לסיכונים וההזדמנויות משינויי האקלים.

בסוף שנת 2021 הוציא הפיקוח על הבנקים הוראת דיווח שמשפרת את הגילוי שהתאגידים הבנקאיים נדרשים לתת לציבור בנושאי סביבה, חברה וממשל (ESG). בנובמבר 2022 הוציא הפיקוח טיוטת עדכון להוראה זו, ובה הרחבה של דרישות הגילוי וקביעה לאילו נושאים חייבים התאגידים הבנקאיים להתייחס בדיווח שלהם, ובאיזה אופן.

כך, למשל, מומלץ לבנק לתת גילוי אודות האופן שבו הוא מעריך ומנהל את הסיכונים וההזדמנויות המקושרים לאקלים ושאליהם הבנק חשוף. במסגרת הגילוי יש לתאר את האופן שבו הנהלת הבנק והדירקטוריון מעורבים ומפקחים על הערכת וניהול סיכוני אקלים וסביבה, וכיצד הם משתלבים במערך ניהול הסיכונים הכולל של הבנק. בנוסף, מומלץ לפרסם את המדדים שבהם הבנק משתמש לצורך הערכת וניהול הסיכונים, את היעדים שהבנק מציב לעצמו בנושא זה לאורך זמן ואת התוכניות שגובשו לצורך ההתקדמות להשגתם.

מלבד זאת, בטיוטה שפירסם בנק ישראל הופיעו דוגמאות רבות לנושאים שהפיקוח ממליץ לפרסם גילוי אודותיהם. כך, במסגרת ההזדמנויות הנובעות מהמעבר לכלכלה דלת פחמן, מומלץ לבנקים להתייחס באופן כמותי להיקף האשראי וההשקעות הירוקות של הבנק ולמדדים כמותיים לפליטות גזי חממה (גם אלה הנפלטים ממכלול 3). בנוסף, בנק ישראל ממליץ לבנקים לפרסם גילוי אודות חשיפה לסיכון מעבר בדמות אשראי שניתן ללווים גדולים ומזהמים, שהסיכון שלו צפוי לעלות בעקבות המעבר לכלכלה דלת פחמן והכוונה להטיל מסי פחמן בישראל ובעולם. 

המפקח חייב את הבנקים לפרסם את הדיווח המפורט החל מהדוח לשנת 2022, וגם לכלול בדוח הדירקטוריון התייחסות למדדי ESG מהותיים באופן כמותי.

דרישות הגילוי המפורטות שהתפרסמו לקבלת הערות וטרם הפכו למחייבות, הן לפי המלצות ה-TCFD (Task Force on Climate-related Financial) - צוות המשימה לגילוי פיננסי בנושאי אקלים. ה- TCFD הוקם מטעם  Financial ,Stability Board  כדי לספק כלי דיווח לארגונים המעוניינים לחשוף את ניהול השפעות שינויי האקלים תחת ארבעה עקרונות: ממשל, אסטרטגיה, ניהול סיכונים ומטרות ומדדים. הדיווח יתבצע לפי סטנדרט מתקדם שיאפשר השוואה ברורה יותר בין ביצועי הבנקים בתחומי ה-ESG בכלל, והאקלים בפרט, ועשוי להעניק יתרון עסקי משמעותי לבנקים שיענו על דרישות הסטנדרט באופן מפורט.

העמידה בדרישות הסטנדרט, ואף נקיטת צעדים שהם  ,Beyond complianceמעניקים יתרון עסקי משמעותי, מכיוון שגופי השקעה גדולים ומחזיקי עניין בישראל ובעולם מייחסים חשיבות רבה לכך שהתאגידים שבהם הם משקיעים ומעורבים ייערכו לשינויי האקלים. היערכות שכזו תמזער את החשיפה למגוון הסיכונים הנובעים משינויי האקלים מחד, ומאידך תמנף את ההזדמנויות שעשויות להתעורר מהמעבר העולמי לכלכלה דלת פחמן. חברה שלא תשכיל להתאים את עצמה למסגרות הדיווח הללו, עלולה לפספס משקיעים והזדמנויות עסקיות, אבל גם לחשוף את עצמה לסיכונים כמו סיכוני ציות ומוניטין.

הגילוי המפורט שדורש הפיקוח על הבנקים מציב אתגר בפני הבנקים. כפי שעולה מהצעת הפיקוח, הדרישות אף יוחמרו, והבנקים יידרשו להתייחס בהרחבה אל קשת רחבה של נושאים, וזאת בהתאם לתקנים בינלאומיים מחמירים.

צוות היחידה מורכב ממומחים בעלי ניסיון עשיר בליווי מתמשך של חברות וארגונים במסע אל עבר כלכלת העתיד  - כלכלה דלת פחמן. הצוות מתמחה ביצירת סט רחב של פתרונות ואמצעים שיסייעו בהיערכות הבנקים למציאות הרגולטורית והעסקית המתעדכנת, החל בגיבוש אסטרטגיות ESG, סקירות המיועדות לגופי אנליזה בינלאומיים, מכשירים פיננסיים ירוקים ועוד.