"דחיית מימוש חלום הרכב ללא נהג ל-2050 לפחות, הסירה ציפיות גדולות מכתפי מובילאיי, שהיא מובילת שוק במערכות סיוע לנהגים, ושימשה יריית פתיחה לראלי במניה", ("כלכליסט" 16.2.2023). זוהי דוגמה קלאסית למגמות ותחזיות שמשתנות בגלל אי-ודאות - ומשפיעות מהותית על חברות ועסקים.
מכיוון שאיש לא יכול באמת לחזות את העתיד, תחזיות ומגמות בענפים שונים משתנות באופן תדיר בשל שינויים מהירים – ומציפות את הצורך בתרחישי עתיד. כדי שחברות וארגונים יצליחו להתמודד עם תרחישי אי-ודאות ויידעו להיערך לתסריטים שונים, פותח תהליך תרחישי עתיד. זאת, מתוך הבנה שאם בונים רק על כיוון אחד לפעילות החברה העתידית (למשל, שהעולם יעבור במהרה למכוניות אוטונומיות) – יכולים לטעות בגדול.
ענקית הווידיאו לשעבר בלוקבסטר היא אחת הדוגמאות הבולטות של חברה שלא התכוננה לעתיד ושילמה על כך ביוקר. בלוקבסטר פיספסה, ואף התעלמה, מהתפתחות אופן צריכת הסרטים העתידית (המעבר לסטרימינג) - ולכן פשטה את הרגל. אם הייתה נערכת לשינויים בענף שלה, ומכינה תוכניות מגירה לתרחישים שונים, מצבה אולי היה אחר.
תהליך תרחישי עתיד, שמגיע מעולמות המודיעין הצבאי והעסקי, נותן למנכ"לים כלים אפקטיביים וחדשניים להתמודדות עם איומים ומצבי אי-ודאות, ומאפשרים לזהות הזדמנויות והשקעות קריטיות לעתיד החברה, ואף יישום בתעשיות שונות.
המטרה של הכלי אינה לנבא את העתיד, אלא לעזור למנהלים להבין באילו דרכי פעולה עליהם לנקוט, ולאפשר להם לפרוץ מתוך ראיית עולם חד-צדדית, מתוך הבנה שלכולנו קשה לפרוץ מתוך ראיית העולם שלנו בעוד אנו פועלים בתוכה.
תרחישי עתיד הם הכלי הפופולרי ביותר בקרב חברות לחשיבה על העתיד. לפי מחקר שערכה מקינזי ב-2021, 90% מהמנכ"לים השתמשו בלפחות שלושה תרחישים לצורך קבלת ההחלטות שלהם. עוד עלה מאותו מחקר כי בעקבות מגפת הקורונה ואי-הוודאות שיצרה, ב-2020 חלה עלייה של 339% בתכנון לפי תרחישים לעומת 2019. גם במהלך 2022-2021, החברות המשיכו להשתמש בכלי לתכנון תרחישים בעצימות גבוהה כדי לנווט את דרכם באי הוודאות.
התרחישים בענף הרכב שנראו לא אפשריים – וכבר מתממשים
לפני עשור הובלנו תהליך תרחישי עתיד עבור חברה מובילה בתחום התחבורה. חלק מהנושאים שעלו בתהליך נראו אז לעתים לא אפשריים, אולם כיום אנחנו כבר רואים שחלק מסימני הדרך שעלו בתהליך מתחילים להתממש, וחלקם עוד יגיעו.
למרבה המזל, התהליך איפשר לאותה חברה להיערך לגבי תוכניות הפעולה העתידיות שלה, אותן בנתה בהתאם לסימני הדרך שהצביעו על התממשות תרחיש כזה או אחר או חלקים מהתרחישים שתומללו (כהיסטוריה עתידית) – אבל לא כהפתעה מחוץ למעטפת התרחשים.
לדוגמה, אחד התרחישים דיבר על הימנעות מנסיעה – יותר עבודה מהבית, מגורים בסמוך למקום העבודה שמאפשרים הגעה באמצעים שאינם רכב (אופניים, ברגל או מעלית למי שגרים במגדל שבו הם עובדים). ב-2013 זה נשמע אולי משונה שאנשים יעבדו ימים קבועים מהבית ויעדיפו קורקינט על פני מכונית, אולם הקורונה האיצה את התרחיש הזה באופן משמעותי, וכיום מעטות החברות שלא קיים בהן מודל עבודה היברידי.
תרחיש אחר דיבר על אופטימיזציה מתוחכמת של התשתיות – תרחיש זה כלל אופטימיזציה של מערך הרמזורים והנתיבים בצורה דינמית בהתאם לתנועה, אופטימיזציה של הלוגיסטיקה במטרופוליטניים (כמו קרוס דוקינג של משאיות גדולות לקטנות בתוך הערים), שימוש ברכבות קלות בתוך הערים גם למטענים, שימוש בשעות הלילה לצרכים לוגיסטיים, שימוש ברכבים קטנים מאוד (דבר שכבר קרה), פיתוח תחבורה ציבורית לסוגיה, התפתחות השימוש הרכב לזמן קצר (שהתממש למודלים של השכרת רכב לפי שעה או מכוניות שיתופיות בתשלום) שימוש בתוכנות שיתוף (קארפול), הוזלת והנגשת שירותים פרטיים (אובר), ולבסוף התפתחות רכב מונית אוטונומית שמגיעה לפי הזמנה ופעילה מסביב לשעון.
תרחיש נוסף דיבר על המכונית כסלון ומשרד ולא ככלי תחבורה בלבד. הנחת הבסיס היא שאם כבר עומדים בפקקים ומבזבזים זמן, רצוי שזמן זה יעבור בנעימים וינוצל בצורה טובה. התרחיש כלל מכונית מפנקת, נוחה ונעימה כמו בבית (בידוד רעש, מושבים, רכות נסיעה); אפשרות ליהנות ממוסיקה וסרטים בסטרימינג במהלך הנסיעה; ממשק ייעודי להזמנת מוצרים באונליין וגלישה ברשתות החברתיות מהרכב (כמו בסלון); וכלים שיסייעו לנהגים לנצל את הזמן בפקק כדי להשלים משימות עסקיות. התרחיש הביא בחשבון את התפתחות הרכב החצי אוטונומי (שנמצא בתהליך), שמאפשר לנהג והנוסעים לעשות יותר ויותר פעולות בזמן הנסיעה.
בחלקו, תרחיש זה אכן קורה ועוד ימשיך להתפתח. התרחיש איפשר לחברה להיערך לשילוב טכנולוגיות מתקדמות לרכב והחלפת רכיבים מכאניים רבים באלקטרוניים. חלק מסימני הדרך של התרחיש דיברו על מעבר של יותר מ-50% מערך הרכב לאלקטרוני/דיגיטלי (דבר שכבר קרה), והובילו גם את תעשיית הרכב וההייי-טק לשתף פעולה, ולגל רכישות צולבות של חברות טכנולוגיה של חברות רכב והפוך, כשאחת הבולטות שבהן היא הרכישה של אינטל את מובילאיי.
התרחיש הכי קיצוני נקרא פתרונות ניידות. תרחיש זה מדבר על צריכה של פתרון ניידות כתחליף לקניית רכב. במחקרים שנעשו בשנים האחרונות בקרב הדור הצעיר, קניית רכב נמצאת במקום השמיני בסולם העדיפויות, כשבדורות הקודמים היא דורגה שנייה רק לקניית בית.
בבסיסו של תרחיש זה נמצא שירות ניידות – מעיין חוזה שנערך מול סוכן ניידות שמבטיח תמורת תשלום חודשי פתרון מותאם אישית לצורכי הניידות החודשיים של הצרכן, שיכולים לכלול מכונית קטנה בימים מסוימים, נסיעה ברכבת בימים אחרים, אוטו עם גג פתוח בסוף השבוע ועוד. כמובן שכל התחזוקה וכדומה נמצאת בחוזה, והמשתמש משלם עבור פתרון ניידות מותאם לצרכיו לצד יכולת לבקשות מיוחדות לתוספות נדרשות עקב אירועים מיוחדים (למשל מיני-ואן לטיול מרובה משתתפים).
חברות הליסינג וההשכרה מותאמות יותר לתרחיש כזה, ויש לו הרבה משמעויות לשחקנים הפועלים כיום. כך, קדילאק באירופה כבר הבינה את הצורך, ומציעה חבילה שמאפשרת נסיעה בדגם מסוים במשך השבוע, ודגם אחר בסוף השבוע.
וכמובן יש תרחיש של אסון אקולוגי ותחבורתי, שגם אליו החברות כבר נערכות ומנסות למצוא פתרונות.
שמים את העתיד במודעות הארגון
מטרת כלי תרחישי העתיד היא שהדברים שיקרו בעתיד הנראה לעין וגם בעתיד הרחוק, לא יהיו מחוץ למודעות הארגון, ולאפשר לו היערכות וצמצום משמעותי של גורם ההפתעה. שלל התרחישים האלה למעשה מאפשרים לחברה לחשוב בשלב מוקדם על סימני דרך, שמעקב אחריהם עוזר לה לדעת את התממשות התרחישים או חלקים מהם - ולהיערך אליהם מראש. זאת, תוך הבנה מעמיקה של המשמעויות לעסק הנוכחי שלה, איומים והזדמנויות, מטרות רכישה, השלמת יכולות ותוכניות מגירה לפעולה אם מתפתח תרחיש זה או אחר. בנוסף, החברה יכולה כבר היום לבצע מהלכים מסוימים בהינתן הבנה יותר טובה של התפתחויות העתיד – וכל זאת בזכות כלי תרחישי העתיד.