בסוף חודש ינואר יצאו תושבי סין לרחובות ויחגגו את ראש השנה הסינית – שנת הנמר. זיקוקי הדינור יצבעו את שמי שנגחאי, בייג'ינג ושאר ערי סין ויבטאו היטב את השילוב בין שמחת השנה החדשה ובין הרצון והתקווה להרחיק את "השדים הרעים", שהמפחידים והמזיקים שבהם בימים אלו הן בוודאי חיידקי הקורונה ונזקי תקופת המגיפה.
לצד חגיגות השנה החדשה, נציין בסוף ינואר אבן דרך חשובה גם ביחסים הבילטראליים, במלאת שלושה עשורים לכינון היחסים הדיפלומטים בין שתי המדינות. שלושה עשורים שבמהלכם התפתחו הקשרים הכלכליים והתרחבה באופן מרשים הפעילות העסקית בין המדינות וסין היא כיום אחת משותפות הסחר המובילות של ישראל.
הסחר בין המדינות עמד בשנת 2020 שעברה על 15.2 מיליארד דולר, כשהיצוא הישראלי לסין עומד על 4.2 מיליארד דולר, בעיקר בתחומי הרכיבים, הכימיקלים, ומכשור טכנולוגי ורפואי. סין הינה אמנם יעד היצוא השני בגודלו – אבל ברור שאנו רחוקים מאוד ממיצוי הפוטנציאל בתחום זה...
הפוטנציאל בסין משלב בין שוק ענק וצומח בהתמדה וכולל מעמד הבינוני שמונה מאות אלפי צרכנים ובין מגזר תעשייתי ענק שצומח ומתפתח אף הוא. בעשורים האחרונים עברה התעשייה הסינית פיתוח טכנולוגי מואץ ומדובר כיום באחת התעשיות המובילות טכנולוגית בעולם, במגוון רחב של תחומים. חברות התעשייה הסיניות מהוות כיום שותפות פוטנציאליות איכותיות ואטרקטיביות עבור החברות הישראליות, לא פחות ולעיתים אף יותר מהמתחרות בארה"ב ובאירופה.
חשוב להדגיש שהכלכלה הסינית היא הכלכלה המשמעותית היחידה שמצליחה לשמר מגמה של צמיחה גם בעידן הקורונה (8% בשנת 2021), דבר המחזק אף יותר את חשיבותה לכלכלה מבוססת יצוא כמו ישראל.
לצד הפעילות המסחרית ושיתופי הפעולה הטכנולוגיים ניכרת בעשור האחרון השתלבות הדרגתית של משקיעים סיניים במפת המשקיעים בישראל, עם היקף מצטבר של קרוב לעשרים מיליארד דולר – מרשים אך עדיין צנוע, במיוחד לנוכח היקף ההשקעות הסיניות בחו"ל שעמדו על 133 מיליארד דולר בשנת 2020 (גידול של 3.3%).
התעשייה והשוק הסיני עבור תהליך של צמיחה ומהירה ומייצגים כיום פוטנציאל רב עבור החברות הישראליות בסין – כמעט בכל תחום (למעט בתחום הביטחון והטכנולוגיה דו שימושית), ובמסגרת זו:
- טכנולוגיות לעולם הרכב החשמלי והאוטונומי, תחומים בהם תופסת סין מקום מוביל.
- אוטומציה בתעשייה ומערכות ייצור מתקדמות, שמסייעות בשדרוג המערך התעשייתי.
- אנרגיה חלופית בפרט ואיכות סביבה בכלל.
- ייעול המערך החקלאי, חקלאות מדייקת ואבטחת תזונה.
- סמיקונדקטורים ומיקרואלקטרוניקה
- רובוטיקה, IOT
- מכשור רפואי, רפואה דיגיטלית ואסתטיקה.
הכל בדגש על פתרונות ומוצרים במה גבוהה ובעלי יתרון תחרותי ביחס לקיים בשוק הסיני. השאיפה היא להביא מערכות ויכולות שבחזית הטכנולוגית (אם כי יש עכבות לגבי היבטים של בשלות וניסיון בשוק).
אנחנו בחרנו להתמקד הפעם בחמישה תחומים מייצגים
ענפי הרכב והתחבורה:
כבר יותר מעשור ששוק הרכב הסיני הוא הגדול בעולם, עם מכירות שנתיות של מעל 25 מיליון מכוניות. מרבית הרכבים הנמכרים בסין הינם מייצור מקומי של חברות בינ"ל (שלרובן מערכי ייצור בסין), כמו גם מתוצרתן של יצרניות רכב סיניות.
תעשיית הרכב הסינית, שפיגרה במשך עשורים רבים אחר המתחרות הגדולות מחו"ל, ממנפת בעשור האחרון, את המעבר ההדרגתי לרכבים בהנעה אלטרנטיבית כדי לצמצם פערים וממצבת עצמה במקום מוביל בתחום זה. קבוצות רכב ותיקות (כמו צ'רי, ג'ילי, ואחרות) השיקו רכבים בהנעה אלטרנטיבית לצד רכבים רגילים, כשלצידם צומחת במהירות קבוצה של חברות רכב חדשות המתמקדות ברכבים בהנעה אלטרנטיבית, כמו NIO, XPENG, WM Motors ועוד.
במקביל ניכר פיתוח נרחב ומהיר ופריסה של התשתיות הנדרשות לשימוש באוטובוסים חשמליים וברכבים בהנעה אלטרנטיבית, הנמצאים בשימוש בהיקפים גדולים, הרבה מעבר לשאר העולם.
הממשל והתעשייה הסינית משקיעים מאמצים משמעותיים גם בתחום הרכב האוטונומי, שצפוי להיכנס, בהדרגה לשימוש בסין. כך קובעת תחזית שפורסמה השנה כי בתוך פחות מעשור, מוניות ללא נהג ישרתו כחמישית מהנסיעות במוניות, בערים המפותחות בסין.
עשורים של פיתוח והקמה של מערכות רכבות מהירות, פיתוח והקמה של מערכות רכבת תחתית וסלילה מסיבית של כבישים מהירים, ייצרו תשתית תחבורתית מפותחת, הפרוסה על פני חלקים נרחבים בסין.
הטכנולוגיה תופסת מקום חשוב גם בהתמודדות עם ניהול מערך תחבורתי מורכב ורב ממדי. מערכות ניטור וניהול ברמות אינטגרטיביות שונות נפרשות בערים רבות בסין, כחלק מתפיסת העיר החכמה. בבייג'ינג לדוגמה, נבנה מודל רשת כבישים המבוסס על נתונים נרחבים, אשר ניתח ואפיין את נקודות הגודש של נתיבי התחבורה והוא אשר מנחה את התנועה העירונית בהתאם.
כל ההתפתחויות האלו פותחות נתיבים חדשים ומעניינים לחברות הטכנולוגיות הישראליות, שחלקן כבר פעילות בשטח.
איכות הסביבה והאנרגיה המתחדשת
עשורים של פיתוח תעשייתי ועירוני מואצים והזנחה של תחום איכות הסביבה העמידו בפני סין המודרנית סדרה של אתגרים משמעותיים בתחום איכות הסביבה, ובכלל זה זיהום קרקע, בעיית איכות מים, וזיהום אוויר במרחבים עירוניים ואחרים. בעשור האחרון ניכר שינוי מהותי במדיניות הסינית ובהתמודדות בתחום זה.
הממשל הסיני מוביל בשנים האחרונות מהלך מובנה של צמצום הפגיעה בסביבה, תוך אימוץ חקיקה, רגולציה ואכיפה שמתחזקת והולכת. ההיבט הסביבתי הוא כיום מרכיב משמעותי בתכנון פרויקטים, הקמה של מערכי ייצור, ועוד. כך נבחנים בזכוכית מגדלת ענפים שונים ומוגדרים מתווי פעילות ומגבלות זיהום המחייבות את החברות בתחום להתאים עצמן או להיסגר.
לצד המדיניות והפעילות ברמת הממשל ניכרת עליה מתמדת במודעות הציבורית לנושא, שבאה לידי ביטוי הן בעניין שמגלים תושבים (בעיקר בערים) ברמות זיהום האוויר והן בהתייחסות למתקנים ומפעלים מזוהמים ונכונות בציבור לצאת להפגנות ולפעול כנגדם.
נשיא סין אמנם נעדר מוועידת גלזגו, אך סין מציגה בשנים האחרונות מדיניות אקטיבית יותר בזירה הבינ"ל ובמחויבות הגלובלית בתחומים אלו. כך התחייב הנשיא Xi בסתיו 2020 כי ארצו תגיע לשיא פליטות גזי החממה במהלך העשור הקרוב ותשיג איזון בפליטות הפחמן לפני שנת 2060.
חקלאות ומזון
הביקוש למזון בכלל ולמזון איכותי בפרט, עולה בסין בקצב מואץ, בעיקר בעקבות התרחבות המעמד הבינוני בסין והמעבר לערים, יחד עם צמצום בשטחי החקלאות הזמינים. בשנים האחרונות ביטחון המזון (food security) נקשר בסין לביטחון הלאומי וממשלה הסינית שמה דגש על בטחון המזון לאוכלוסיית המדינה, במידת חשיבות דומה לתחומי האנרגיה והפיננסים. בכל תכנית חמש שנתית שפורסמה בשלושת העשורים האחרונים בכללו תחומי החקלאות והמזון כיעד אסטרטגי.
עולם החקלאות בסין מגוון מאד ולצד חקלאים שמעבדים חלקות משפחתיות קטנות, בשיטות מסורתיות, רואים יותר ויותר חברות שמקימות חוות ענק שעושות שימוש בטכנולוגיות חדשניות מכל העולם. לכולם צורך משותף: הגדלת כמות היבול ושיפור איכותו.
הממשלה הסינית תומכת רבות בפיתוח והטמעת טכנולוגיות לחקלאות מתקדמת, כולל ציוד טכנולוגי חדש, השקיה מדייקת, הפחתת שימוש בדשנים וכימיקלים, ועוד. דגש מיוחד מושם על תחום החלבון מן החי (בע"ח למאכל) ובמיוחד גידול חזירים ודגים. התמיכה הממשלתית מתבטאת במענקי פיתוח, מענקים לשיתופי פעולה בינלאומיים ואפילו לרכש של ציוד מתקדם.
מיקרואלקטרוניקה וסמיקון
אחד ממייצגיה הבולטים של קפיצת הדרך הטכנולוגית שעוברת התעשייה הסינית היא תעשיית המיקרואלקטרוניקה. שני עשורים של השקעה אינטנסיבית, בתמיכה ממשלתית חזקה, שבא לידי ביטוי הן בהרחבת ושדרוג יכולות הייצור והן בשדרוג יכולות המו"פ הטכנולוגי וסיוע בהקמת והרחבת פעילותן של חברות בתחום "הרך": פיתוח שבבים (Fabless), מערכות תכנה, תעשייה מתקדמת, IOT ועוד.
חוד החנית בתחום זה הוא ענף הסמיקון, שעובר בעשרים השנה האחרונות צמיחה מהירה, שאף הואצה בשנים האחרונות, בעקבות הלחצים והסנקציות האמריקאיות שחיזקו בקרב הממשל הסיני את ההבנה והצורך לצמצם למינימום את התלות בחו"ל, בתחום זה. משחקן שולי בזירת הסמיקון העולמי, הפכה סין ליצרן עולמי חשוב של שבבים (9% מהשוק העולמי), המדינה מובילה בעולם בהיקף הקמת פאבים, וגורם מרכזי גם בתחום פיתוח השבבים (16% מהתעשייה העולמית).
עבור התעשייה הישראלית, שלה מקום חשוב בפעילות בעולמית בתחומים אלו, מהווה הצמיחה הסינית בתחומי המיקרואלקטרוניקה והסמיקון פוטנציאל משמעותי לייצוא, שיתופי פעולה טכנולוגיים ומשיכת השקעות.
בריאות וטכנולוגיה רפואית
תחום הבריאות נמצא גם הוא במקום גבוה בסדר העדיפות של הממשלה ומקבל מקום בכל תכנית חמש-שנתית בעשורים האחרונים. הממשלה הסינית מסייעת לבתי החולים במענקי רכש, תומכת במחקר ובפיתוח תרופות ומכשור רפואי, כולל באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים. לצד התמיכה בפיתוחים חדשים, יש מאמץ ממשלתי להפחתת ההוצאה הפרטית על בריאות, בעיקר דרך בקרה על מחירים ותעדוף תוצרת סינית במכרזי רכש.
סין היא מובילה עולמית בייצור תרופות גנריות, בעיקר בייצור חומרים פעילים (API) לתעשיית הפארמה הגלובלית. בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר תרופות אתיות שמגיעות מסין ומשווקות בארה"ב ואירופה (אפילו לישראל הן צפויות להגיע בקרוב).
יצרני ציוד רפואי רבים מעבירים ייצור לסין, כדי לשפר את מיצובן במכרזי רכש מקומיים. מאחר והתעשייה בסין השתכללה מאד בשנים האחרונות וניתן למצוא יצרנים רבים שעומדים בתקני מכשור רפואי בינלאומיים, מוצרים אלה משווקים גם לשאר העולם.
חברות ישראליות שרוצות למכור מוצרים רפואיים בסין צריכות לשקול את האפשרות לייצר בסין בעצמן, אם בעזרת קבלני משנה או באמצעות מתן רישיון לחברה סינית לייצור ושיווק בסין. לכל אחת מהאפשרויות האלה ניתן לקבל תמיכה כספית מהממשלה בסין.
לסיכום
בכל חמשת התחומים, כמו גם בענפים נוספים, הדגש על היכולת להעמיד פתרונות ומוצרים ברמה גבוהה ועם יתרון תחרותי ביחס לקיים בשוק הסיני, ובשאיפה גם ברמת בשלות שתתקבל בשוק הסיני.
הפוטנציאל גדול, אך כך גם האתגרים... השוק הסיני מהווה אתגר משמעותי לכל חברה, גדולה כקטנה, המבקשת לפעול בו. עובדה זו מחייבת תהליך קבלת החלטות ומעורבות ברמת ההנהלה הבכירה בחברה, תוך בחינת השוק והפוטנציאל שלו אל מול יכולותיה של החברה, הערכת היתרון היחסי שהיא מביאה עמה אל השוק וחשוב במיוחד - היכולת להקדיש את המשאבים הנדרשים – תקציב, זמן, וקשב ניהולי.
אודות קבוצת Sheng Enterprises:
קבוצת SHENG הינה החברה המובילה במתן שירותי בנקאות השקעות, שיתופי פעולה טכנולוגיים, ייעוץ, פיתוח עסקי ועוד. הקבוצה, שהוקמה בשנת 2002, פועלת ממשרדיה וחברות הבת שלה בסין (בערים: שנגחאי, וושי, וצ'אנגז'ו) ובישראל. מאז הקמתה יזמה וליוותה הקבוצה עסקאות בהיקף כולל של 1.9 מיליארד דולר.
קבוצת SHENG הינה חלק מקבוצת BDO ישראל, שהינה חלק מרשת BDO העולמית.
הקבוצה ממנפת את מערך הקשרים העסקיים הגלובלי הרחב שלה עם גופי השקעה, חברות מובילות וגורמי ממשל על מנת להעניק ללקוחותיה חבילת שירותים מקצועית ויעילה שתענה על צרכיהם ודרישותיהם בפעילות בשווקים הישראלי, הסיני, והבינלאומי.
בין שירותי החברה: בנקאות השקעות בינ"ל ובכלל זה: השקעות, מיזוגים ורכישות; יעוץ למיזמים משותפים ושותפויות אסטרטגיות ועוד. סיוע ביצירת וקידום שיתופי פעולה על בסיס טכנולוגי, כולל רישיונות ורכישת טכנולוגיות, פיתוחים משותפים, הסתייעות בתקציבי ממשל וכו'. פעילות ייעוץ פיתוח עסקי, כולל סיוע בכניסת חברות זרות ומוצרים לשוק הסיני; איתור וניהול ערוצי הפצה; הקמת שותפויות עסקיות; ליווי תהליכי משא ומתן וכו'. שירותי הוסטינג וייצוג בעלים, בהתאמה אישית לצורכי הלקוח, הכוללים: פיקוח ותמיכה לצוות הניהול המקומי; עמדות עבודה ותשתיות משרדיות באחד מבסיסי החברה בסין; העסקת עובדים כגורם צד ג' ועוד.