מיסוי שותפויות: פלסטר במקום הסדרה כוללת

טארק דיביני , שותף, מיסוי תאגידים, מיסוי נדל"ן |

17 מרץ 2020

העשור האחרון התאפיין, הן בארץ והן בעולם, בשימוש גובר והולך בהשקעה באמצעות שותפויות מוגבלות, המכונות לעיתים גם "קרנות". מיסוי שותפויות בישראל הינו אחד הנושאים שלגביהם קיימת מעט מאוד וודאות מיסויית. בהתאם לדיני המס בישראל, הכנסותיה ו/או הפסדיה של שותפות מיוחסים לכל אחד מהשותפים, לפי החלק שהוא זכאי לו מהכנסות השותפות, ובהתאם לכך כל שותף נישום על חלקו כאמור ומשלם את המיסים החלים עליו בגין הכנסה זו. כלומר, השותפות עצמה אינה נישום לעניין פקודת מס הכנסה ועל אף היותה של השותפות הרשומה ישות משפטית נפרדת לפי פקודת השותפויות, הרי שלעניין דיני המס השותפות "מושקפת" כלפי שותפיה.

מנגנון שקיפות זה הינו אחד המקרים הבודדים בדיני המס הישראליים שבהם מאפשרת פקודת מס הכנסה להתעלם מקיומו של התאגיד ומשיתה את המיסוי על בעלי הזכויות באותה תאגיד בגין הכנסות התאגיד (בדומה לחברה משפחתית, חברת בית או אגודה שיתופית חקלאית). על אף הכלל האמור בסעיף 63(ד) לפקודת מס הכנסה, העניק המחוקק לשר האוצר סמכות לקבוע, לגבי שותפויות נסחרות בבורסה, שמיסוין יהיה כמו חברה, כך שהן לא יהיו שקופות לצרכי מס. קרי, השותפות היא זו שתהיה הנישום לצרכי מס ותחויב לשלם את מיסיה לפי שיטת המיסוי הדו-שלבי. כך, המס ישולם ברמת השותפות בשיעור מס חברות, וחלוקת רווחי השותפות לשותפים תמוסה כמו חלוקת דיבידנד.

שר האוצר הפעיל סמכות זו בשנת 2017 לגבי שותפויות נפט מסוימות, אך דה פקטו כמעט שלא הייתה לקביעתו זו משמעות אופרטיבית. בחודש פברואר 2020 פורסם תיקון לצו מס הכנסה (סוגי שותפויות שיש לראותן כחברה), התשע"ז-2017. בתיקון האחרון, הפעיל שר האוצר את סמכותו מכוח סעיף 63(ד) לפקודת מס הכנסה וקבע כי גם שותפות תושבת ישראל שנסחרת בבורסה אשר עיסוקה הוא מחקר או פיתוח, כהגדרתם בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984, במישרין או בעקיפין, תמוסה כמו חברה. חשוב לציין כי תיקון זה בא בעקבות תיקון תקנון הבורסה אשר מאפשר, החל משנת 2019, רישום למסחר של שותפויות מחקר ופיתוח ומסחר ביחידות ההשתתפות שלהן. בקביעה זו אין משום הטבה לשותפויות אלו. בהתאם להסברים של משרד האוצר, בבסיס קביעה זו היה הרצון לאפשר פיקוח יעיל על מיסוי שותפויות שעיסוקן מחקר או פיתוח אשר יחידות ההשתתפות שלהן נסחרות בבורסה לניירות ערך, באמצעות מיסוי דו-שלבי הזהה לחברות.

ואכן, אילולא תיקון זה לצו מס הכנסה (סוגי שותפויות שיש לראותן כחברה), התשע"ז-2017, הכנסותיה ו/או הפסדיה של שותפות שעיסוקה במחקר או פיתוח הנסחרת בבורסה היו מיוחסים לשותפים, לרבות ציבור המשקיעים ביחידות ההשתתפות, וכל משקיע היה נדרש לשלם את המס או לקזז את הפסדיו באופן עצמאי, באמצעות הגשת דו"ח שנתי לרשות המיסים. גם חברי הבורסה (הבנקים והברוקרים), שדרכם מתבצע המסחר ביחידות ההשתתפות, היו צפויים להיתקל בקשיים בניכוי המס במקור מהמשקיעים. מכאן שתיקון זה לצו הנ"ל הינו פתרון קל שמביא לתוצאה פשוטה אשר מבטלת את יתרון המס שניתן לשותפויות אלו ומטיל עליהן משטר המס הדומה למשטר המס החל על כל חברה רגילה.

אולם, יש להיזהר מפשטות זו, שכן יש לה מחיר כבד מדי. מאחר ששותפויות נותרו אחד ממסלולי המיסוי הבודדים שמאפשרים התאגדות משפטית לניהול פעילות או החזקת נכסים משותפת, מבלי לפגוע באפשרות המיסוי ברמת בעלי הזכויות, יש לוודא כי לא יחול כרסום נוסף במנגנון זה. עד כה, למרות שהתאגדות כשותפות רשומה נפוצה מאוד בשנים האחרונות, רשות המיסים לא השכילה להסדיר בצורה ברורה את ההתייחסות המיסויית לשותפויות אלו. שותפויות רבות שקמו ומשקיעות בנדל"ן, בתשתיות, במימון, לרבות מימון פרוייקטים, בניירות ערך של חברות, פועלות עד היום במרחב מיסויי בלתי וודאי. כך לדוגמא, עולות באופן תדיר שאלות בנוגע לשיעור המס שחל על יחידים שמשקיעים בשותפויות אלו, בנוגע לאופן ניכוי המס מרווחי השותפויות, ואף בנוגע להיקף הפטור ממס שניתן לגופים מוסדיים בגין חלקם ברווחי שותפויות אלו. אין זה סוד כי גופים מוסדיים פטורים (קופות גמל, קרנות פנסיה ומוסדות ציבור) מחזיקים סכומי מזומנים רבים שמושקעים, בין היתר, באמצעות שותפויות השקעה מגוונות. שותפויות אלו מנוהלות ומפוקחות על ידי גורמים מקצועיים להנבת תשואה על ההון המושקע דרכן. לא ראוי כי מערכת המס בישראל לא תספק מענה הולם וודאי לאופן המיסוי של חלקם של הגופים המוסדיים ברווחי השותפויות ותשאיר סוגיה זו למחלוקות עתידיים בין הנישומים לבין פקידי השומה.

יש לברך על כך שהמחוקק השכיל להבין כי על מנת להעניק "זריקת עידוד" לשוק ההון הישראלי יש להרחיב את מעגל אפשרויות הגיוס בבורסה גם לשותפויות השקעה בתחום המו"פ. עם זאת יש להצר על כך שהמחוקק מצא לנכון להתעלם מסוגיה גדולה ומורכבת זו, ולטפל באופן נקודתי בשותפויות המו"פ, בלי לגעת או להסדיר את הנושא באופן רחב ומקיף. הסדרה רוחבית של נושא מיסוי השותפויות הייתה מאפשרת למחוקק לנצל ולהשתמש בכלי חשוב וצומח זה כדי לעודד ולתמרץ השקעות שהמשק חפץ בהם, כגון השקעה ישירה או עקיפה בפרוייקטים של התחדשות עירונית, בתשתיות, בהבראת חברות וכדומה, דרך השארת מנגנון השקיפות והסדרת היבטי המס שחלים על המשקיעים השונים. אנו תקווה כי מחוקק המס ימשיך לטפל בהרחבת אפשרויות הגיוס של שותפויות בשוק ההון הישראלי, תוך מתן אפשרות לשותפויות אלה ליהנות, לצד סחירותן, גם ממשטר המס הייחודי החל על שותפויות.

פורסם בגלובס ב-15.03.2020